ביום חמישי בערב, שזה בעצם בין כסל עשור, אחד מבני הקהילה מתחתן כדת משה וישראל והשואל שואל, כלום מותר להתחתן בעשרת מתי תשובה? האם הדבר הזה מותר לכתחילה? האם נעשה הדבר הזה בגלל שעדוחק או אילוץ אחר או לא? התשובה מותר לכתחילה להתחתן בעשרת ימי תשובה ואצריך כל השנה להיזהר מכל משמר מפני הוללות ובוודאי מפני פריצות ריקודים עורבים כך זה כל השנה בהלחת כמה וכמה בעשרת מי תשובה זו כל התורה כולה על רגל אחת אבל אלן לדעת שלא זכר לא במשנה ולא בתלמוד ולא בספרי ראשונים ולא בספרי אחרונים שיש איסור שלא להתחתן בין בעשרת מי תשובה אלא נזכר בקיצור של חן ערוך בשם מטה אפרים כלומר ספרי אחרונים אשכנזיים שנהגו שלא להתחתן בין כסא לעשור אבל למרות שהקיצור שלחן ערוך כותב זאת בשם מטה אפרים. הרי כבר הרב יוסף בשאלות ותשובות יחבה דעת סימן מח. הביא שהרב דוד צבי הופמן בעלשות מלמד להועיל התחתן ביום ו תשרי ויעצו עם גדולי הדור ואין לומר שהם אשכנזים ועשו זאת לכתחילה ולא עוד אלא שמאותו דור בשאלות תשובות רבי אליעזר הלדסיימר כתב שצריך למחוק את הדברים האלה שכתובים בקיצור שלחן ערוך שלא מתחתנים בין כסא לעשור כי אדרבה ועדרבה זוהי מצווה מן התורה לקדש אישה כדת משה וישראל לקיים מצוות פרייה ורבייה מה טוב ומנעים שדווקא בימים אלו הוא מוסיף מצווה על זכויותיו ובמיוחד שכולנו יודעים שבעדר קיום המצווה הזו ובמיוחד בימינו שלנו שמתחתנים בגיל מאוחר ולא בגיל מוקדם שכבר חז"ל בדברי גדה שלהם אמרו שאחרי גיל 20 כביכול הקדוש ברוך הוא אומר טיפח רוחו של אותו אדם שלא מתחתן כביכול וזה על דרך המוסר שאז בוודאי וודאי שזה מצווה כל מה שיותר להקדים את הנשואין הללו אלא מה שהדבר פשוט שצריך להיזהר מפני הוללות מפני ריקודים עורבים זה כך בכל השנה אין התר לכך באף יום מיום השנה ממאשנה אלא כל שכן וכל שכן בימים נוראים ובמיוחד בעשרת ימי תשובה אבל כאמור זהו היתר לכתחילה להתחתן בימים אלו תוך שעמידה לא נשמר על קדושת המעמד ועל קדושת הנשואים מראשית עד אחרי יש לציין שגם ה אה כך אומר הרב יוסף מביא שהצדיק הרב היינמן גם כן התחתן בן כס לעשור ושוב הציון הזה שהוא ציון ממעשים שהרעו לחכמי אשכנז האחרונים שכבר ידעו מהחידוש הזה שכתב הקיצור שולחן ערוך בשם התפרים ולמרות הכל כאמור הדבר הזה נטחה בפועל נטחה ולא קיימו אותו אפילו חכמי אשכנז ויש גם להוסיף שמטבע הדברים כשאומרים שאין להתחתן בעשרת ימי תשובה אזי יש זליגה לעולם לעולמם של אנשי המזרח ואז אנשי המזרח יש ואולי חושבים שאין בזה סימן ברכה וכל מנהג שיסודו בתובנה שאין בו סימן ברכה המון נאחז בו. ולכן צריכים הורי ההוראה להיות זהירים. כשהם בודקים אם אבותינו נהגו או לא נהגו להתחתן. הם צריכים להשתמש בכללי הוראה איך קובעים מנהג שלילי. נסביר מה זה מנהג שלילי. לא מנהג רע, אלא מנהג על דרך השלילה. להבדיל ממנהג על דרך החיוב קום ועשה. כי אם בא אדם ואומר לא שמענו שמישהו בתימן מתחתן בין כסל עשור נניח שיאמר דבר כזה זה עדיין לא ראיה זו עדיין לא ראיה שנהגו בתימן שלא להתחתן בגלל שחששו לדבריו של הקיצור שען ערוך בשם התאפרים לא כי הרבה פעמים בגלל שיקולים מעשיים לא התחתנו ולא בגלל שיקולים הלכתיים. משל מה הדבר דומה. מצד הדין נשים יכולות לשחוט. עכשיו אם יבוא אדם ויאמר לא ראינו שאנשים שוחטות זה עדיין לא ראיה ש יש מנהג שהנשים לא תשחטנע. למה? כי בגלל שכולים מעשיים נשים לא שחטו אבל לא בגלל שכולים הלכתיים. וזה השך מטריע. על הכלל הזה של זהירות בקביעת מנהגים שהם בשבע על תעשה לעומת מנהגים שהם בקום ועשה ויורי דעה שולחן ערוך יורד דעה חלק סימן א' וזה ערה נכונה מאוד כלל של ההוראה מאוד מאוד חשוב אז כמו שלא ראיתי אין הראיה כך אותו דבר זה שלא שמענו שמתחתנים בעשינו תשובה זה עוד לא אומר שחשום מבחינה הלכתית לכיצור שולחן ערוך שבתי אפרים אלא מה עשית? ואדרבה, המורה הור ראה להבדיל מהמון העם צריך לעמוד על המשמר ולראות אם באמת לא מצא שורש ויסוד למנהג שבפועל נשאלו תלמיד חכמים האם להתחתן ואמרו לו להתחתן בעשה תשובה ואמרו לו אם לא מצא עדות כזו אדרבה יתירתחילה לקום ולהתחתן בעש תשובה ויתרה מזו ראינו שחכמי אשכנז שידעו שאצלהם כן כתוב בקיצור שולחן ערוך בשם מתי אפרים שלא שלא מתחתנים מעשר ימי תשובה ולמרות הכל כאמור הסתייגו מן הדברים הללו ואמרו אדרבה ואדרבה יקום התחתן וקמו ועשו מעשה ומכל שכן כך שצריכים להיות זהירים לא לעודד מנהגים כאלה בלתי בדוקים ובמיוחד שעלו להיות להם מכשול. כי היום עד שאדם מוצא בזוגו, עד שהוא מצליח להתחתן, אז אתה תעמוד לו מנגד. הרי אדם שהוא באבלות 12 חודש ומצא את בת זוגו ויש סיבה שהוא התחתן תוך ה-30, יתירו לו להתחתן תוך ה-30 יום. כי הנישואים הם מעל ומעבר. ולכן בדברים האלה צריכים שקול דעת. הנה צורו המנהג הזה של עשרת מי תשובה. זה דרג לעולמם של אחינו המזרחים וכבר שם מדברים שלא מתחתנים בכל חודש אלול כי מאחר בחודש האלול אצל עדות המזרח מזוהה עם אמירת צליחות השמורות וכולי אז מטבע הדברים כבר החלילו הכללה ואמרו כל חודש אלול ועל זה כתב הרב חיים חזקיהו מדיני בספרו סתה חמד שנשואה התקיימו בחודש אלול כך אומר הרב מודה יוסף ובחופה היו נכחים כמעט כל גדולי הדור גאווני ארץ ישראל שבאו לשתתף בשמחתו והוא כותב על המנהג הזה ולכן מה שיש אנשים אומרים שאין נוהגים לעשות חופה בקידושין בכל חודש אלול טעות ובידם ואין לחוש לדבריהם כלל וכן המנהג פשוט מסיקם עבודה יוסף בכל תפוצות ישראל והמחמיר בזה אינו אלא מנמ תמיהים כלומר יש מנהגים שהם מנהגי המוניים או מנהגים בלתי בדוקים ומורה הוראה בעלי שיעור קומה דוחים מנהגים כאלה ואדרבה מסתכלים יותר על קדושת החיים להרבות קדושה בישראל להרבות נשיאים בישראל רק מצד שני כאמור צריכים לעמוד על משמר בכל השנה בכל שכן בימים אלו על קדושת הנישואים שלא יהיו מלובים לא בהוללות ולא בפריצות רבי חמג שמסל