מדי שנה בשנה תמיד מתעוררת השאלה באיזו מידה ניתן להשתמש פפרגולות לצורך סיכוך עליבדאמת שהפרגולות הם אינן אחידות הם שונות ומשונות כמעט ניתן לומר שהם תוכנית כבקשתך כאז מנתך ולא הרי זו כארי זו בקווים כלליים ניתן לומר שאם מדובר בפרגולה שהתבנית שלה היא קורות כוונתי הריבוע כל כולו קורות מסביב והקונדסים הם קורות ו ומבריח מן הקצה אל הקצה קורות לאורך או לרוחב. אחר כך התייחס לכך שיש גם באורך וגם לרוחב. אלא בינתיים אני מתייחס אך ורק לאורך. פרגולות כאלה בדרך כלל מחוברות אל התבנית, אל התשתית הקורות האלה מלמעלה. מחוברות בדרך כלל בברגים אל התשתית. ואז השאלה היא האם הם בגלל הברגים, בגלל המסמרים נחשבים כמעמידים שמקבלים טומאה שאולי יש מקום לחשוש שלא לסכך עליהם? האם יש מקום לחשוש בגלל רוחב הקורות? שאולי יש בזה משום גזרת הקר תשובה לדי לדידנו אין שום חשש בוודאי ודאי לא משום גזירת קרא וגם לא משום החיבור של הקורות במסמרים לתבנית של הפרגולה לגזרת הקרלה אין מה לחשוש כי אנו נהגנו לפי שיטת המשנה והתלמוד שאיזו היא קורה שפסולה לסיכוך משום גזירת הקרא קורה שהיא רוחבה ארבעה טפחים 32 סטימטר גם אם הוא לא משתמש בה על ידי שטיחה שהוא שוטח אותה אלא על ידי זקיפה היא נחשבת כאילו כמו שבודין של מתכת ופסולה קורה כזו אבל כל קורה שהיא פחות מ-32 סנטימטר רשאי להשתמש בה אפילו על ידי שליחה, לא רק על ידי זקיפה ואפילו בצפיפין קורה ליד קורה אין חשש. כך נהגו אבותינו בתימן לסכך בקנים של עצים אחד ליד השני ולא חששו שום תקרה למרות שזו הייתה התקרה שלהם של כל השנה. לא כמו ארמה בשם החינו אשכנזים אשר חמירו ועשו להם גזרת תקרה משלהם כיוון שלדעתם במהם כבר נהגו לעזות לעשות תקרות גם בקורות שאין פחות משלושה טווחים ולכן החמירו שכל שנוהגים לעשות גגות כאלה אפילו מלייסטים אחד ליד השני הם מחמירים ורואים בזה גזרת הקרב ופוסלים אבל לשיטתנו אין חשש ולכן בוודאי וודאי שאותם קורות של פרגולות מה כבר יכול להיות הרוחב שלהם 10 סנטים 15 סנטים ודאי ודאי שהם רחוקות מלהיות גזירת קרא ועל אחת כמה וכמה שבדרך כלל הם לא מושכבות אלא זיקופות בצורה אלכסונית. כך שאפילו לאחנו אשכנזים אם מתעלם ברגע זה מהעניין של הברגים. אכלו לאחנו אשנזין. אם מדובר בקורות אשר אינם מחוברות לתבנית על ידי ברגים, אלא מונחות בתוך בית קיבול אשר נמצא בתבנית. כמו שיש עולמות שיש להם בית קיבול והשליבות נמצאות בתוך הבית קיבול. אותו דבר גם יש פרגולות שהקורות לא קבועות בתבנית על ידי ברגים אלא בתוך בית קיבול. הרי אותה פרגולה גם לאשנזים כשרה כיוון שהקרות אינם מושכבות ורואים חלל באוויר. כך שכאמור אפילו להם פרגולה כזו היא כשרה אם אינה מחוברת בברגים. לא דעתנו, אפילו המחוברת בברגים. אין כל חשש שהרי רבנו בהלכות כלים כתב שהמסמירים ברובם המכריע אינם מקבלים טומאה. רק אם הוא תקע מסמר תכוון לתלוט בו דברים. להפוך אותו מעין ו' אז אולי הוא מקבל טומאה אבל המצמרים המחברים אחד לאחד אינם מקבלים טומאה על אחת כמה וכמה שהאור לציון החכם בן ציון אבא שאול אומר שאפילו לאחנו אשכנזים שמחמירים בחיבור הקורות בברגים ומסמרים יש מקום להקל כשהמסמר איננו ראה והוא ב לוע בבתנה של הקורה, בבתנו של העץ, יש מקום להקל מהחומרה של מה שהם קראו, מעמיד מקבל טומאה. ולכן אם לא מדובר בקורות שהם קבועות שתי וערב, על ידי ברזלים, ברגים, כל מיני חיבורים ברזליים, אם לא מדובר בכך, אלא מד בר בקורות שהולכות או לרוחב או לאורך אם הם כאמור קבועות בתוך בית קיבול בלי בת מסמרים כשר לכל הדעות במיוחד הללו שאין המושכבות ואם הן מחוברות בברגים לדידנו אין שום חשש לדידם הם ירצו לסמוך על מה שאמר החכם בן ציון אבא שאול מתוב אבל לגבי הפרגולות אשר הם מחובר יש להם קורות שתי וערב ומחוברות בינן לבין עצמן בברזלים דהיינו בברגים או בכל מיני חיבורים שונים אזי לדידנו אם המסמר הוא תקוע בין שתי הקורות בלוע ביניהם איננו מהווה חלק בלתי נפרד מהסיכוך. אין מקום לומר ערב סכך כשר הם סכך פסול שלפי הרמבם יש חומרה גדולה מאוד לפסול את הסוכה אפילו במאוד פסול אלא כיוון שהוא בלוע אין חשש ויכל לסכך להמשיך את הסיכוך כדי שתהיה אצלתה מרובה מחמתה על גבי אותם קורות שהם שתי ערב ואם יש צילתם רובה מחמתה בלי תוספת של זיכוך כשר לדידנו ולדידם מאחר וה חיבורים הללו לא נמצאים בתבנית רק על התבנית אלא בקורות עצמן שמהבוות חלק בלתי נפרד מן הסיכוך. יכול להיות שעדיין חומרה של החזון איש ש בסיסה היא דברי הרן שחוששים שמע יבוא ויסכך בדבר שמקבל טומאה למרות שאמרנו שמסמרים כאלה אינם מקבלים טומאה אבל לפי החששות שלהם אז יכול להיות שבאמת אותן פרגולות שהם שתי וערב ומחברות בינן עצמם בברזלין יש מקום להחמיר לדידם שלא להשתמש בהם כסוכות אבל לדידנו כאמור עם הברזלים האלה בלועים כמו מסמרים רגים בינם ובין עצמם ובמיוחד לדידנו שהמסמרים אינם מקבלים טומאה הרי מותר גם בפרגולה כזו לדידנו להשתמש כסוכה ואפילו להמשיך את הסכך מעליו כדי שתהיה צלתה מרובם חמתה רבי חנן גשם