ואמרה שהיא לשה עיסה והפרישה ממנה חלה, אבל היא אבתה את אותה חלה כמו כיפיתא בתורפיתא כמו שגם את יתר העיסה היא הפתה פיטות דעקה שבשלב מסוים הפיטה הזו שהפרישה אותה בתורחלה התערבבה עם הפיטות המתכנות מה הדין? התשובה באמת מן הרגע שפריש החלה אזי החלה מקודשת לה דין של תרומה ויתר העיסה היא בבחינת חולין מתכנים והדין הוא שבשעה שחלה מתערבת בעיסה שהיא חולים מתוקנים או בפיטות שהן בבחינת חולים מתוקנים זה כדין תרומה שמתערבת בחולין מתוכנים ואז כל התערובת נקראת מדומעת ואם יש פי 100 מול החלה יפריש אחד יחידה אחת ושאר מותר זה אם יש פי 100 מאחר ומדובר במין במינו פיטה בפיטות זה מין במינו או בצק בשאר בצקות זה מין במינו אז אם יש פי 100 יפריש יחידה אחת את זה הוא התייחס אל זה כאילו היה זה החלה והשאר יהיה מותר כך מצאנו בדברי רבנו בפרק 13 מהלכות תרומות הלכה א' וכן פרק כו מהלכות תרומות הלכה כ והלכה כא שדין החלה כדין תרומה לעניין תערובת וכך מצאנו בפרק בטו מהלכות מאכלות אסורות הלכה יג ששוב נתנו דין אחד לחלה כמו דין תרומה שנתערבה. אלא מה? שאם אין פי 100 לכאורה הגענו למבואי סתום והכל אסור. אבל מצאנו בשולחן ערוך ביורי דעה סימן שכג בהגה תרמה נאמר ויש חולקין סבירלהו דוסרת תערופתה עד 101 אם הוא במינה ושלא במינה עד 60 הוסיף הרמה וכתב ואם חזרה ונתערבה בעיסה ואין 101 לבטלה אם לא אכל העיסה ישאל לחכם עליה וייר לו כנדר ונשאלין על ההקדשות ויחזור ויטול חלה אחרת. מדובר באותו סימן בחלת חוץ לארץ היא הרבה יותר קלה מצד הדין שנתערבבה בעיסה יש אומרים שכוונה תרמה בעיסתה שלה באותה עיסה עצמה חזרה ונתערבה בטעות עוד לפני שהספיקו לשרוף את החלה ויש אומרים בעיסה אחרת בין כך ובין כך אומר הרמה אם אין פי 100 מאשר העיסת חלה אזי כל התערובת אסורה וישאל על נדרו פירושו של דבר רואים את הפרשת התרומה או את הפרשת החלה כמו נדר שהרי הוא כאילו נודר להביא את החלה הזו לכהן, להביא את התרומה הזו לכהן. ולכן ילך אצל חכם ושיצרף אליו שניים וישאל התחרט, יאמר רציתי להפריש והפרשתי אבל בנסיבות כאלה אני מתחרט שהפרשתי. ואז יתיר לו את ההפרשת החלה הזו כמו התרת נידרים. וה הכל שב להיות טבל. ומשעה שהכל שב להיות טבל, יפריש עכשיו חלם מחדש. ובזה הציל את התערובת. באמנם יש חולקים על הרמה בעניין זה, אבל הפתחי תשובה שם בסעיף קטן ב מביא את שאלת ייעבץ שאומר שאם העיסה חזרה עיסה החלה חזרה ונתערבה בעיסה עצמה העיסה המתוקת הכל חוזר להיות טבל חידוש גדול גם עליו חלקו ואם הכל חוזר להיות טבל יפריש מחדש ובזה תיקן את הכל יוצא איפה יש לנו שתי דעות שהם שנויות מחלוקת יש דעה שאם עיסה חזרה לעיסתה הכל חוזר להיות טבל ואז יפריש מחדש. חלה חזרה לעיסתה ופריש חוזרת להיות חוזרת להיות טבל ופריש מחדש ויש דעה שאומרת שישאל על נדרו על חלתו ואז יותר הכל ו צטריך להפריש מחדש אוך שיפריש כמובן שאיננו מברך עוד פעם שהרי כבר ברך פעם ראשונה אלא יפריש ולא ברכה אבל דומה שנוכל להוסיף עוד דרך להתיר והיא שיש לנו כלל שכל איסור דרבנן שהתערב מרבה עליה ומבטלה. כלומר אם לא היה פי 60 כשזה מדובר מין שאינו מינו מוסיף יותר מפי 60 הוא מבטל. כדי שהעניין יהיה ברור. ניתן דוגמה. אם נשפח חלב לתוך סיר בשר בהמה, החלב הובשר בהמה אסור מן התורה. ואם אין פי 60 בבשר, בדלעת, במרק, נגד החלב שנשפח, כל התערובת אסורה. ואילו אם חלב נשפח לתוך סיר שיש בו בשר עוף מבושל. עוף וחלב הוא מדרבנן. הוא לא מן התורה. ואם אין פי 60 כנגד החלב מוסיף מרקעת האדמה בשר עוף מה שהוא רוצה. ואז יהיה פי 60 וכל התערובת מותרת. כ כי כאמור איסור שהוא מדרבנן שנתערב ואין כנגדו את השיעור המבטל מרבה עליו ומבטלו וכך גם כאן היום החלה היא מדרבנן עוד אין לנו ביאת כולכם עד שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו שיהיה כאן בד כולכם עם ישראל לשבטיו בארץ הקודש אז הכל ישוב ויהיה מדאורייתא והרי התערבה ויש פי שניים כי מין במינו מדין תורה חד בטרה בתים עכשיו שאין פי 100 אבל יש המון המון יותר מפי שניים כיוון שכל התערובת הזו אסורה מדרבנן ואיסור החלה בימינו הוא מדרבנן לכן ירבה עליו ויבטל איך ירבה עליו יבטל תלוש עיסה נוספת תאפה ותיקח את הפיטות ותשים אותם עם הפיתות הקודמות בסל אחר אחד והסל מצרפן ועל ידי זה שהסל מצרפן נכנסו כולם לחיוב אחד ותפריש מן ה מן החלה מן הפיטות החדשות האלה שהיא עבה תעשה לה סימון ותפריש מהם וכך היא תציל את כל התערובת כולה ו באופן הזה נמצאנו למדים נכון מאוד שצריך להיות זה בתערבות כאלה ולהזהיר את האנשים להפריש עיסה ולשורפה מיד לא להשאיר כדי שלא תצתבך כי להשאיר את העיסה הזו לפעמים מתערבבת עם העיסה לפעמים כאמור שוכחת והופעה אותה ומתערבת הפיטה בפיתות כדי למנוע את הסתפכויות כמו שאם אותנו הורגילות מפרישות חלב ברמה של עיסה ומיד מה הם עושות שורפות אותה זה הדבר הטוב ביותר אבל היה וקרא עושים שאלה אצל מורה הוראה כי לכאורה יש פתחי היתר במצבים מסוימים יש פתחי היתר להתיר את התערובת רבי חני בנגש