שאל השואל, האם מותר לו לטלטל תפילין ביום שבת כשיש לו חשש שהתפילין יתבזה אם הוא ימשיך להיות באותו מקום? כגון שביום שישי שכח והשאיר את התפילין על גבי מה שנקרא סטנדר, שהוא שולחן משופע והוא נשען בקצה התחתון של השולחן המשופע על בלימה שכל כל תזוזה קלה עלולה לגרום לכך שהתפילין יפול מהשולחן אל הרצפה האם מותר לו לטלטל את התפילין ולהניחו במקום הראוי כדי שלא יתבזה או לא? התשובה היא מותר ואולי אפילו חובה לעשות כן, אבל יש הבדל בנימוקים. אנחנו בדעה מותר כי אין עליו על התפילין שום דין של מוקצה. אבל יש דעות אשר סבורות שלתפילין ביום שבת יש דין של מוקצא ככל שהוא לשמלכתו. ל איסור שאז לפי הכללים מותר לאדם לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו או לצורך גופו אבל לא לצורך עצמו של הכלי לצורך מקומו אם נתאר לעצמנו שבא האדם בליל שבת הוא מצא על גבי השול חן ששכחו מיום שישי את המחתשת. מותר לו לטלטל את המחטשת שהיא כלי שמלכתה לאיסור. שהרי לחטוש במחתשת ביום שבת אסור. מדין תוחן אז זה כלי שמלכתו לאיסור והוא אסור בטלטול המחתשת. אסור לו לטלטל את המחתשת לצורך עצמו של הכלי. דהיינו כדי שלא יגנב כדי שלא ישוו אבל לצורך מקומו מותר והוא ברגע זה מפריע לנו. אנחנו זקוקים לאותו מקום. מותר לנו לקחת את הכלי את המחתשת להעביר אותה למקום הראוי לה ולפנות את המקום שאנחנו צריכים. או אם אני צריך את המחטשת לצורך גופה, לא לצורך עצמה, אלא לצורך גופה של מחטשת. כגון לשבר אגוזים. לא בתוך המחתשת כמו תוחן, אלא בתחתית המחתשת, דהיינו מעבר הצד השני, מחוץ על שאני משתמש בכובד הזה כדי לשבר אגוזים. מותר. מותר ביום שבת לטלטל כלי שמלכתו לאיסור לצורך גופו. דהיינו שימוש מותר בגופו. שימוש שאין בו איסור לא מלאכה מדאורייתא, לא מלכה מדרבנן. בגופו של אותו כלי אז מותר לטלטלו אבל אסור כאמור לטלטל את המחטשת בשביל עצמו של הכלי דהיינו אם אני רואה את המחתשת במקום כזה בחצר שאני פוחד שהיא תיגנב שאני פוחד שהיא תיפול ותשבר אסור לי להכניס אותה בפנים כדי להצילה מפני עובדן או מפני גניבה או מפני שבירה כי זה לצורך עצמה וזה אסור ואם כן א אלה אשר אומרים שהתפילין הוא מוקצה יש מדין כלי שמלאכתו לאיסור יש להם בעיה מדוע מצד אחד הם באים ואומרים מותר לטלטל את התפילין כדי שלא יפול כדי שלא יתבזה ומצד שני הם אומרים שזה כלי שמלכתו לאיסור והרי כלי שמלכתו לאיסור מותר לטלטלו לצורך מקומו, לצורך גופו, אבל לא לצורך עצמו. ושלא יתבזה ושלא ישור זה צורך עצמו. ואיך הם בכל זאת מתירים? אז הם אומרים שזה נחשב העובדה שאני מגן עליו שלא יפול, שלא ישור, שלא יתבזה. זה נקרא כצורך גופו. כלומר זה פרשנות אחרי בקשת המחילה מאוד מאוד מתפטלת. מאוד מאוד מתפטלת. וזה בגלל שהם קבעו שהתפילין הוא כלי שמלכתו לאיסור והוא מוקצה. אבל אם היינו אומרים שהוא איננו מוקצא, לא הייתה לנו שום בעיה. הנה, נסתכל ש הרמה בשולחן ערוך סימן שח סעיף ד' באור חיים נאמר קודם כל דברי מרן כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפילו אין כל צורך הכלי שלא ישור או יגנב אתם רואים זה צורך כלי זה נקרא שלא ישבר או יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלו כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפילו שלא לצורך כלל הגה זה דבררמה ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך כאם לצורך בשופר אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו באמת שופר אנחנו מסכימים שהוא כלי שמלאכתו לאיסור. אמנם תקיעה בשופר בשבת היא חוכמה ואין המלאכה. אבל סוף סוף חכמים אסרו אותה ביום שבת מדרבנן משום משמיע כלי שיר שם היתקן כלי שיר. ולכן זה נקרא כלי שמלחתו לאיסור מדרבנן. ואסור לטלטלו לצורך עצמו, רק לצורך גופו או לצורך מקומו. זה כן אבל התפילין איזה איסור יש עליו? לא מניחים תפילין ביום שבת כי התפילין הוא אות והשבת היא אות אז התפילין אין צורך לו הוא מיותר אבל זה לא אומר שיש איסור בהנחתו אבל בשולחן ערוך אור חיים סימן לא סעיף א' נאמר בשבת ויום טוב אסור להניח תפילין מפני שהם עצמם אות ואם מניחים בהם אות אחר, היה זלזול לאות שלהם. הוא נותן מימד של איסור בגלל הזלזול באות שלהם. אומר המשנה ברורה, אסור להניח ואפילו בטלטול יש אומרים גם כן דאסור. הוא לא אומר שכולם, אבל הוא אומר יש אומרים גם כן אסור. מטבע הדברים אנחנו אחרי בקשת המחילה ודא שמותר לא כיש אומרים זה אסור אם לא לצורך גופם או מקומם כשאר כלי שמלכתו לאיסור ויש אומרים דכדה שלא יפלו או שלא יגנבום נ מי מותר לטלטלם ממקום מקום ומקום הדחה יש להקלח כלומר שגם כדי שלא יפלו שלא יגנבו מוטל תלם ממקום מקום למה זה הרי נקרא לצורך לצורך עצמו של הכלי וכלי שמחו לאיסור לצורך עצמו אסור. אלא מה? דוחקים ואומרים זה גם נחשב כמו לצורך גופו. פרשנות אחרי בקשת המחילה מאוד מאוד מתפטלת. ועוד שרבותיי משנה מפורשת היא במסכת ביצה שביום טוב משלחין תפילין כמתנה מאיש לראהו. למרות שביום טוב לא מניחים תפילין. נאמר כל שני אותן בו אני קורא את דברי רבנו ש פסק להלכה את המשנה פרק חמישי הלכות שביטת יום טוב הלכה שישית כל שנאותין בו כל שנהנים ממנו אפילו בחול גם אם לא נהנים ממנו ביום טוב אלא רק בחול אף על פי שאין נעותין בו ביום טוב כגון תפילין מותר לשלחן לחברו ביום טוב כלומר תפילין ביום טוב אני לא יכול להניח כי אין אין מנחים תפילין ביום טוב. מתי מתי חברי יוכל לההנות מהתפילין? רק ביום חול. מותר לי לשלוח ביום טוב את התפילין לחברי. כגון תפילין מותר לשלחן לחברו ביום טוב. ואין צריך לומר דבר שנאותים ביום טוב וכולי. מכאן רואים בעליל שאין איסור טלטול בתפילין. מותר לשלוח אותו ביום טוב מחבר לחבר. וזה ההלכה זו נפסקה גם בשולחן ערוך, לא רק בהרמב"ם. בסימן תקתז נאמר א משלחים כלים סעיף ג' משלחים כלים אף על פי שאינם תפורים אה שהם ראויים וכולי ומשלחים תפילין כיוון שראויים להניחם בחול ואומר המשנה ברורה רוצה לומר כשאין תפורים חולה כיוון שראויין ואף על פי שאסור להוציא שום דבר ביום טוב כל שאינו צריך לו ואינו מוציא אלא צור חול כאן הוא מדבר על הוצאה משות לא על הטלטול על הטלטול אין בכלל איסור כמו שהתבאר בסימן תקח מכל מקום כיוון שהוא נהנה ושמח במשח דורות לחברו הוא שולח מתנה תפילין לחברו הרי זה צורך שמחת יום טוב בחול וכולי רואים בעליל שאכן באמת אין שום איסור טלטול של תפילין ביום טוב זה הלכה משנה והלכה שנסכה בהרמבם ובשולחן ערוך ולא עוד אלא למדנו אם יום שישי אדם היה עם תפילין וקדש עליו היום התגלגל מרוב טרדות והכל וכבר יצאו שלושה כוכבים והברוך הוא כעת עם תפילין והרי לא מניחים תפילין ביום ביום שבת גם אסור להניח תפילין בלילה אפילו ביום חול אבל עכשיו שבת מה עושים במקרה כזה מניח ידו על התפילין נכנס אל העיר עם התפילין ביום שבת. למה? כדי שלא יתבזו, כדי שישתמרו. ועם התפילין הוא הולך עד שהוא מגיע למקום המשתמר. אם יש לו לפני ביתו שישים את זה מקום משתמר. בחומיים מצא מקום כזה ואם לא עד לביתו. כלומר אנחנו רואים שאין איסור טלטול בלעוד. אלא אם אדם עבר ברשות הרבים הוא מצא תפילין נמצאים רשות הרבים ביום שבת ומדובר באופן כזה שהוא בטוח שהם לא קמעות תפילין ישנים שאנחנו בטוחים שהם אינם קמעות אזי כדי להציל אותם הרי אסור לו לטלטל ברשות הרבים להוציא מרשות לרשות מניח אותם עליו והולך איתם ביום שבת ממקום מציאתן עד למקום מבטחים שוב אנו רואים אין איסור טלטול הוצאה אין כיוון שהוא דרך לבוש, אבל גם טלטול אין, כיוון שמלכתחילה הוא לא אסור. ולכן לסיכום אין לנו צל של ספק שתפילין איננו אסור באיסור טלטול, הוא לא מוקצא בכלל לחלוטין ומותר לטלטלו בשופי ללא כל קשר. למן נפקמינה נעזוב רגע שהוא נמצא במקום סכנה שהוא עיד ליפול. אם למשל אני כעת ביום שבת לומד הלכות תפילין ואני בא ואומר תביאו לי את התפילין, אני רוצה להדגים לכם, תראו את הארבעה בתים, תראו את הקשר של י תראו את הקשר כאן כאין ד' מותר לי להדגים ביום שבת לפי שיטתנו בשופי בלי שום בעיות או לפי שיטתם אסור אבל כאמור שיטתם מלאה קשיים והתפתלויות כדי לתרץ את מה שהם פסקו רבי חני בן הגשומ