מותר לשבת בעת שהחתן מקדש את הכלה או לא? והנה ה איך קוראים המנהג בתימן שהמעמד של הקידושין היה בלילה ולמחורת חופה שהיא ייחוד והעדות הייתה שהם עשו זאת מיושב לא מבעיה שמעמד הקידושין, הכלה לא עמדה ליד החתן, אלא החתן נתן את הקידושין לאבי כלה. ואף שהכלה הייתה בוגרת, כי לא תמיד הייתה קטנה, אלא הייתה בוגרת. האבא של הכלה הוא היה פונה אל הפינה שבה ישבה והסתתרתתרה הכלה מחמת צניעותה ומוסר לה את הקידושין וכך גם את שתיית היין. האבא מוסר לבת. אלא שאפילו בזמן החופה הכל לפי העדות היה מיושב. ואם כן איפה לכאורה לפי מנהגנו זה אין מקום בכלל לשאלה אם מותר לשבת כיוון שמנגן הוא לשבת מהוא איפה המקור או הסיבה לשאלה כיוון שאנחנו מוצאים אצל החינו האשכנזים והספרדים והיום טבע הדברים גם התימניים כיוון שזה כבר הולך בחיקוי שהם עומדים בזמן הקידושין והחופה כי הקידושים והחופה נעשים בו זמנית תחת מה שנקרא אפריון כזה והכלה עומדת לימינו שלחתן וההורים משני הצדים עומדים שם והרב העורך את החופה בקידושין שם או שני העדים שם כולם מעומד ואז בפנינו שתי תופעות תופעה של אנשים עומדים מסביב לפריון ותופעה שמלבד האנשים שעומדים בסמל פריון שיש כיסאות ויש כאלה שיושבים בכסאות ומאחר ואצל העדות האחרות נהגו מעומד וגם נמצאו בספרים שצריך להיות מעומד. לכן הרב יוסף סיכם את העניין ואומר שעל כל הקהל לעמוד בשעת ברכת האירוסין בשבע הברכה חות שתחת החופה ונכון שהרב המסדר הקידושים קודם שהתחיל לברך בקש מהקהל לעמוד על רגליו בעת הברכות ואם יש אנשים שיושבים בעת ברכת האירוסין ושבע ברכות יש ללמדם להועיל שעליהם לעמוד ובפרט שכן מבואר לתיקוני הזוהר הקדוש ובאמת הוא מביא את הגאון המריקש כתב ברוב המקום מדברים שבע ברכות מעומד אבל המריקש בכבודו עצמו אומר וצריך עיון למה נהגו כן כלומר הוא מעיד שאצלהם נהגו מעומד אבל הוא טמע למה נהגו כן מה מה מקום לעמידה הזו ואם לכבוד החתן והכלה למה ברכת האירוסים כם יושב כלומר היה צהם שברכת האירוסים יושב והחופה מעומד ולכן הוא אומר, אני לא מבין למה נהגו לעמוד בברכת האירוסין, בברכת החופה. מה? מה התועלת? זאת אומרת בשביל מה? ואם תאמר שיש עניין בכך, אז למה בקידושין כן נהגו לשבת? היו כאלה שכברים לא הבחינו בין זה ובין זה. כלומר משהו לא ברור גם לא. ואז הוא ממציא סברה מעניינת והוא אומר ככה. ו נראה שכיוון שברכת אשר ברא, כלומר הברכה האחרונה של שבע ברכות שאומרים אותה כל שבעה היא מכלל שבע ברכות ויש בבר ברכה בכלל ישראל מרע השם אלוהינו שמח וולה ולברך את ישראל סיבה השם יתברך שיהיה בעמידה כמו שדרשו חז"ל קודו בעמידה הרי הבקשת המחילה מה הקשר שם ברכת כהנים יש לה דין מיוחד שאם מעומד כך קיבלנו בקבלה ורק מצאו סמך בפסוקים כדברכו מעומד וכתיב אלה יעמדו לברך את העם לפי כך מברכים שבע ברכות בעמידה מה הקשר בין שבע ברכות ובין ברכת כהנים שיש לנו בקבלה שצריך לעמוד מעומד לברך היה כהן אחד שכל השנים ברך את עמו ישראל ובזקנתו פשוט מבחינה בריאותית לא יכל בשום פענים באופן לעמוד ורק על כיסא גלגלים ועשינו מאמצים אדירים כדי אולי לענות בבקשתו שבשבילו לא לברך זה פגע ממש בבריאותו הנפשית והגופנית ולמרות הכל לא מצאנו היתר לכך כיוון שקיבלנו קבלה שברכת הכהנים היא מעומד להבדיל מהקריאה בתורה שם העמידה היא בגלל כבוד ציבור ואם מדובר בחולה שהוא לא יכול לעמוד אז יכול לשבת על כיסא מוגבע ולקרוא בתורה אבל ברכת כהנים זה דווקאי זה דין דווקאי מאוד מאוד שדווקא מי עומד ולא מי יושב ולכן הניסיון של מריקש ללמוד משם על ברכת החופה שמאחר ומברכים את כלל ישראל זה צריך להיות מעומד זה ניסיון אחרי בקשת המחילה מאוד מאוד דחוק ובמיוחד אצלנו שמנהג אבותינו זה תורה מדובר בעדה שהיא דרכה לשמר מנהגי אבות במשך אלפי אלפי בשנים וראו חכמינו את דברי המריקש ואת תיקוני הזוהר ול ות הכל נהגו מיושב. זאת אומרת זה תורה זה מנהג שהוא תורה ולכן כל ההסברים של המריקש הם הסברים על מנהג שהוא ראה אצלו לא שכך זה צריך להיות אלא על מנהג שראה אצלו ובאמת עוד טעם נאמר בגלל שבתני הזוהר נאמר בהע אינון בחופה צריכין עמה קדישה למקם בעמידה קדם חתן וכלה עם החזן לברכה לן בשבע ברכן ולקדשה החתן לקלה בקדמיתה בקידושין משמע משם אפילו הקידושין מעומד לא רק שבע ברכות ובאמת רבותיי יש להם קושי מאחר בשבע ברכות אנחנו אומרים את זה גם בסעודת נישואין אז למה לא יעמדו בברכה אשר ברא לסעודת נישואים על זה השיבו ואמרו זה לא רצו להטריח את העם בזמן הסעודת נישואין אבל בזמן הקידוש מחופה אז בגלל שמברכים את העם מעומד רואים הכל כמו שאומרים תליי על גבי תליי לנסות להסביר מנהג שהיה אצלהם אבל מעניין עוד משהו הכנסת הגדולה מת חכמים גדול והוא הגיע לסלוניקי הוא מטורקיה סלוניקי כל אלה זה אזורים יוון טורקיה והוא ראה שבסלוניקי יושבים בזמן ה בזמן החופה ושמעתי לא לא שהוא הגיע אליו ראי ושמעתי ככה הוא אומר שבעיר סלוניקי לא היו עומדים ולא ידעתי למה הוא בואי לשם הנה כן הוא גיע לשם עמדתי בחופה וכן עשו כל העם כי ראו את את ה חבר המורי בעל כנסת הגדולה עומד אז הם עמדו ולא ידעתי למה ובואלשם עמדתי בחופה וכן עשו כל העם זולת קצת תלמידי חכמים שלא ידעו ולא יבינו אפילו מסכת כלה ולא שמשו דחמים כלל אבל במקום שנהגו לעמוד אותם היושבים עוברים על לא ישב בין העומדים אז הוא אומר שמי ש במקום שעומדים הוא יושב הוא עובר עליו שבין העומדים אבל בסלוניקי שעמדו הם עמי ארצות היו צריכים לשבת כך אומר בעל כנסת הגדולה הסלוניקי ואחרי מבקשת מחילה אתה ענק בתורה אתה ענק בתורה אבל למה לא לחקור אולי באמת מנהג הישיבה עתיק יומינו איך אפשר להגיד שהם עמי ארצות אם מנהג אבותיהם בידיהם מורי מתעין את העניין הזה של מנהגנו לשבת בזמן החופה מאצל בועז בועז הכניס את רות לחופה והושיב עשרה זקנים בשער העיר וישבו להם שבו