על השואל אישה יולדת שכבר חלפו חודשיים מאז ילדה והיא ברוך השם בריאה בגופה אבל התינוק שלה מסרב לקבל חליפי חלב רק את החלב שלה כל המזונות האחרים כמו מטרנה וכיוצא בזה הוא דוחה אותם האם היא חייבת לצום או שמה היא פטורה מלצום את צום באב והתשובה נכון מאוד שבגלל שהיא יולדת שכבר חלפו 30 יום מאז לדתה ההנחה איש בריאה בכל שכן כשידוע לנו שהיא בריאה שהיא חייבת בצום תשעה באב. אבל אם ה תינוק מסרב לקבל חליפי מזון ואז עלול הוא להסתכן הרי תצום. ומן הרגע שהיא רואה שהחלב מדלדל וכיוון שאסור שהתינוק יסתכן אז מותר לה לשתות ובלי הגבלה פחות פחות מכשיעור, אלא מותר לה לשתות כדי שבאמת יהיה לה חלב ותניק את התינוק. יתרה מזו, אפילו ביום הכיפורים שאיסור אכילה ושתייה ומן התורה ויש עליו עונש כרת. אישה יולדת שחלפו שבעה ימים מאז לידתה, לא 30 יום, שבעה ימים שההנחה היא שהיא בריאה וכל שכן שידוע לנו שהיא בריאה במעחוזים והתינוק מסרב לקחת מזון חליפי מנסים ולא מצליחים היא תצום עד הרגע שהיא רואה שהחלב מדלדל מן הרגע שהיא רואה שהחלב דלדל וכאמור התינוק מסרב לקבל מזון חליפי אדיי תשתה פחות פחות מכשיעור כדי שהחלב לא יתדלדל ותוכל להניק אותו. החובה שלה לשתות למרות שהיא בריאה ולמרות שמדובר באיסור תורה ובכרת היא בדיוק כמו החובה של יהודי אשרואה מישהו יהודי ביום שבת מסוכן, חולה מסוכן, שמותר ליהודי הבריא וחובה עליו מיד לפנות אותו לבית חולים אפילו שהוא מניע את המכונית ואפילו שהוא יצטרך לעבור איסור תחומים דאורייתא. בכל זאת זה חובה להציל כי כך אנחנו מצווים בתורה שכל אחד ואחד ערב לשני בחובת הצלת נפשות מאפשרת לנו לדחות את קדושת השבת בשביל להציל את הנפש ולכן כאמור אפילו ביום הכיפורים יולדת בריאה שותה מים מן הרגע שכבר היא היא רואה שהחלב מדלדל כדי להציל את התינוק שאסור בשום פנים ואופן ליצור מצב כזה שישאר בלי ניקה אם יודעים שהוא איננו מקבל מזון חליפי. כאן המקום להעיר דברים שכבר במציאות המודרנית שלנו חלפו ונגוזו. אבל מבחינה הלכתית מצווים אנו לומר את הדברים כי ברוך השם קמה וצומח חברה צעירה שחוזרת ומתחברת אל התורה ואל ההלכה באותם מישובים דתיים שהכל פועלים לפי הלכה ואז עלינו לדעת אישה יולדת אשר החלב שלה מתדלדל והתינוק שלה לא מקבל מזון חליפי ומדובר ביום הכיפורים לא רק בתשעה באב שכל היסור הוא מדר נן אדי ניתן לנסות שחברתה המנקת הבריאה שיש לה שפע של חלב להניק אותו ואם קיבל את החלב של האישה המנקת האחרת אז היי אמו אסור עליה לחלל את יום הכיפורים שהרי יש פתרון נהי דמזון חליפי כמו מטרנה הוא לא מקבל אבל אם קיבל חלב של אישה מנקת אחרת, אדרבה ואדרבה ועלנו לדעת שלפנים בישראל כך נהגו. ולא עוד אלא למרות שלפי ההלכה אדם אשר אשתו נפטרה עליו אסור לו להתחתן עם אישה אחרת רק אחרי חלוף שלושה רגלים. כיוון שהאישה של האדם שמחה היא לו ובעדרה אבל גדול הוא לא. אף על פי שהבעל חייב להתאבל על אשתו רק 30 יום והאישה על בעלה רק 30 יום. לא 12 חודש כמו בן ובת על אבא ועל אמא. אבל בגלל אישה ועדר השמחה מנוע הוא מלהתחתן שלושה רגלים. והנה אם אישה נפטרה ויש לה תינוק קטן ואין מי שיניק אותו, מותר לבעל להתחתן מידית כדי שאותה אישה אשר היא לה נשואים שניים והיא מנק תוכל להעניק את התינוק כדי להציל אותו שלא ישאר בלי חלב. הרי לנו שהיו אז בעבר לוקחים חלב ממנקת אחרת, גם אם לא התחתן. למשל, אם יש מנקד בעיר, מידית מחפשים מנקד בעיר כדי שתניק את אותו תינוק יתום שאמו נפטרה. אם כן, איפה אפשרי? על ידי מנקת אחרת, אם יש במקום ואם הוא באמת מוכן לינוק ממנה. לסיכום יוצא איפה שבאמת בתשעה באב מותר לולדת הבריאה אשר צמה ורואה שהחלב של החלב שלה מדלדל. מותר לה לשתות מים בלי הגבלות של שיעורים כדי לתת לתינוק שלה ש אין לקבל מזון חליפי ושהוא הדין אפילו ביום הכיפורים אלא שביום הכיפורים ואולי גם תשעה באב אבל ביום הכיפורים הדבר פשוט שאם יש מנקת אחרת שיש לה שפע של חלב שיש לנסות קודם כל שהתינוק ינק ממנה כדי ששתיהן תוכל לקיים את הצום ביום הכיפורים מבלי לעבור על איסור רבי חני בןגש אומר صب خس