מה הוא לקבוע את זמני התפילות וכן כל מיני הודעות שהבעד רוצה להודיע על אירועים בכיתוב דיגיטלי על גבי הקיר במבואה של בית הכנסת. באופן כזה שאדם עומד והוא רואה אותיות נעות, מילים נעות, דיגיטליות רואה מתי זמני התפילה, מתי זמני השיעורים, אם יש אירועים אחרים שהקהילה מקיימת, האם מותר להשתמש בפרסום כזה והאם מותר לקרוא מפרסום כזה ביום שבת? ובכן, התשובה מוטב. השאלה היא מה עלה בדעתו של השואל? שבכלל הוא שואל אם מותר הדבר או אסור הדבר. ובכן יש גזירה מיוחדת במינה שנקראת קריאה בשטרי הדיותות בשבת. או גזירה זו היא מעניינת מאוד מאוד מבחינת התכלית שלה ומבחינת ההיקב שלה אוכל שמעינים בה. אנחנו לומדים מוסר הסכל עצום. איך חז"ל התייחסו לשבת? אנחנו מוצאים במשנה נאמר במסכת שבת פרק 23 הלכה שנייה מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיל אבל לא מנקתיו ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השולחן וכולי. כלומר נטאל לעצמנו שיש לאדם אורחים שבאים אליו בשבת ויש לו רשימה שכתוב פלוני פלונית וולה הוא רוצה להיות בטוח שכולם נמצאים חילוק אמנות שזה לא יקופח שהכל הולך לא בסדר אז נאמר כאן במשנה מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מנקתו אסור לו לעיין ברשימה כתובה ולומר פלוני פלונית וכולי ולעקוב אבל בפיו רשאי מה יש איסור בדבר ריבונו של עולם אומר רבנו בפירוש המשנה הטעם שאסרו למנותם מנכתב שמה יקרא אגירות בשבת וזה אסור כלומר למה אסרו לקרום לתוך הרשימת אורחים הזו מן הכתב שמה יקרא אגרות בשבת וזה אסור ריבונו של עולם למה אסור לקרוא אגרות בשבת אומר רבנו שכל זולת ספרי הנבואה ופרירושיהם אסור לקרואותו לא בשבת ולא ביום טוב ואפילו היה בו דברי חוכמה ומדע כלומר לא ניתנו שבתות ומועדים טובים אלא לעסוק בהם בתורה. ולכן אם אני אתיר ביום שבת לקרוא אגרות אזי השבת בעיני הבריות תתפס כחול ויבואו לקרוא חוכמה מדע. מה רע בלקרוא חוכמה ומדע? נכון אין רע לקרוא בחוכמה ומדע אבל השבת נועדה לקרוא בתורה לעסוק בתורה בדברי נבואה בדברי הלכה אבל לא בדברי חוכמה ומדע אה מכאן משמע שעתונות הסמלה זכיר לא מעריב ערובים חשוכים ולא הארץ שהוא ארץ ולא ידיעות אחרונות שמשקעות ראשונות לא אלא השבת נועדה אך ורק בשביל תורה ולכן גזרו חכמים שאסור לקרוא באגרות רגילות עוד מעט נראה מה תי שתי הקרות הללו כדי שלא תהיה זליגה בתכנים הנקראים בשבת שהשבת תהיה נועדת אך ורק לדברים שהם הלכתיים נבואיים הגטיים אמוניים ערקיים אבל לא דברי חול זוהי קדושת השבת בעיני חז"ל וזו הגזירה ועדיין רבותיי לא עמדנו על הקפה של הגזירה כדי שתרא יש לנו הרבה גזרות מפעד זה שבני אדם לא יעברו עבירה של אב מלאכה כאן זה לא עבירה של אב מלאכה כאן מדובר על תכנים ותראו תכף תקף הגזירה קודם כל חשוב שנדע שבגמרא שבת דף קט עמוד א' נאמר מה היטעמה כלומר למה לא יקר לתוך הכתב רב אמר גזרה שמה ם חוק הביה אמר גזרה שמה יקר שתרי אדיוטות. כלומר רבנו בחר בטעם של הביה לא גזירה שמה עם חוק אלא גזירה שמה יקרא בשטרי דיותות אז מה שרבנו אמר אגרות הכוונה שטרי דיות מה הי ביניהו אומרת הגמרא אז אומרת הגמרא כביניו כתב הכותל ומדלי למן דאמר שמה חוק לא חיישינן ולמנן דאמר שמה יקרא חיישינן כלומר אם הוא כותב בשטרי על גבי הקיר דבר שניתן להינטל למשל אני טולה על הקיר מודעה היא ניתנת להנטל זה אסור כי גזרה שמה יקרא בטרדיותות אבל אם אני כותב על כותל באופן שזה לא ניטל ואנחנו תכף נראה במי מדובר כגון חקיקה מחקק בכותל אז זה מותר אבל כל דבר שנטל עדיין אסור והוא נכלל בכלל הגזירה הזאת עכשיו כדי שלא ניכנס לסוגיה התלמודית באורך ניגש לרבנו בהלכה ונראה את תקפה של הגזירה הזאת בפרק 23 מהלכות שבת הלכה אה כ אה סליחה אה הלכה יט אומר רבנו את הדברים הבאים אסור לקרות בשטרי דתות בשבת שלא יהיה כחול ויבוא למחוק אז רבנו להבדיל פירוש המשנה דווקא הביא את הטעם של רבי שלא יהיה כחול ויבוא למחוק עכשיו איך הדברים האלה מתחברים שלא יהיה כחול יבוא למחוק. אה האם רבנו הביא טעם אחד או שני טעמים? נראים הדברים שרבנו הביא את שני הטעמים במשנה תורה. לא כמו פירוש המשנה שהביא את טעמו של הבעיה בלבד. שלא יהיה כחול זה גזירה שלא יקרא שטרה דיות. אלא אסור לקרות בשטרי דיותות. זה שטרי דיותות עצמם. שלא יהיה כחול ויעסוק בתכנים של חול ולא יעסוק בתכנים של של שבת שם של תורה ויבוא למחוק כי אם הוא תעסק בתכנים של חול עלול לו להגיע למלכת הנחיקה ואז אומר רבנו מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו אבל לא מנקתיו מה שלמדנו במשנה כדי שלא יקרא בשטרי דיותות זו אינן גזירה לגזירה כי אין עושים גזירה לגזירה. כשגזרו חכמים שלא לקרוא בשטרי דיות, גזרו חכמים בחד המחתה שלא ימנה אדם את אורחיו ואת פרקותיו מן הכתב כדי שלא יקרב שתרה דיות. לפי כך, אם היו השמות חקוקים על הטבלה או על הכותל, שאז אין חשש למחיקה ואין חשש לנטילה, מותר לקרותן מפני שאינו מתחלף בש שטר אז כיוון שהוא לא מתחלה בשטר מותר מעניין עוד משהו בהקשר הזה של הגזרה ואסור לקרות בכתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנה בשבת אז כאן מורי אומר מה זה הדוקנאות האלה אז רש"י מסביר דוקנאות של דוד המלך של גוליעד כאלה דברים אומר מורי סליחה סליחה מרשי רבנו פירש מסכת עבודה זרה שהדקנאות האלה דוקנאות של עבודה זרה ויש כיתובים מתחתם אז בחול אסור לקרוא אל תפנו להלילים מה אתם מתעניינים באלילות תסו להתענן באלילים ביום שבת יש עוד איסור גזרה משום שתרי דיותות ומכאן נבין בוודאי גם א פשרים אחרים שלא של עבודה זרה עם כיתובים אסור בכלל הגזירה הזו של שטריטות מה אתה מתעסק ב רחולים השבת נועדה בצורכי קודש יוצא איפה שבעצם לגבי כיתובים תחת פסלונים וכאלה דברים תחת צורות תחת ציורים שאומרים לך מה האופ של הציור הזה מה או מה תיבו של מעשה אומנות הזה אסור אסור גם כן למנות את אורחיו מותר לקרוא מן הכיתוב שעל הקיר בתנאי שהוא חקוק או קבוע באופן כזה שלא נטל ולא ימחק ולא ימחק לכן צבע ניתן להימחק כיתוב מודפס על קיר ניתן למחק אבל הפרסום הדיגיטלי הזה נכון שהוא ניתן להנטל אבל אין דרך שבן אדם יחזיק אותו ביד אלא בדרך כלל הוא קבוע באיזשהו מקום וגם לא שייך בו עניין של מחיקה והואיל והכיתוב שעליו אנחנו מדברים תוכנו הוא קדוש לא תוכנ חול אזי מותר אומר הרב עובד סף בבנו בספרו בילקות יוסף מביא בשמו את הדברים הללו הוא אומר בסימן שז בעמוד קבוצה דו מותר לקרוא בשבת את המודעות העוסקות בענייני מצווה ב המתפרסמות בלוח המודעות של בית הכנסת אוגון זמני התפילה והשיעורים הרצאות והספדים ומציאות ועבדות אויוצך מודעות העוסקות בענייני מסחר אפילו מסחר בענייני מצווה כגון מכירת אתרוגים או ספרי קודש אין לקוראן בשבת ולכן כשיש מודעות שנסחר בלוח המודעות של בית הכנסת טוב ונכון שהגבאים נכסו במפה מערב שבת את החלק העוסק בעיני מסחר שבלוח המודעות. כלומר, הרב יוסף מתיר לקרוא מודעות שעוסקות בתכנים של קדושה, בתכנים של מצווה. אני אינני יודע אם מורי היה מתיר לקרוא במודעות שתלויות בקיר חיל בהם נתנות להנטל ונתנות מחק ולמרות שהתכנים תכנים של קדושה אבל אם מדובר בדברים חקוקים או קבועים שלא נתנים לנטל או אין דרך לנטלם וכן לא למחק בוודאי מורה היה מודה בדבר הזה ולכן לגבי הפרסום הדיגיטלי הזה אמרנו מותר כדי שאנחנו נבין את הדברים כהלכה אומר רב יוסף אסור לעיין בשבת בלוח הזמנים של האוטובוסים או הרכבת הן אם מעיין בלוח זה בתחנת האוטובוס ואין ביתו בביתו אם יש לו לאדם איזשהו כרטיס ושם כתוב מתי זמן הנסיעה מתי כך וכך וכך זה אסור זה שתרד אותו זה אסור אתה צריך בתכנים של קדושה ולא בכנים כאלה בגזירה שמה עם חוק שני הדברים האלה חוברים יחד. אלא הוא אומר אפילו אם אתה עובר דרך התחנה ושם זה קבוע. נכון שאפשר לטול, נכון שאפשר למחוק, אבל זה לא מסור בידך. זה שייך לרשות מסוימת, לקפרטיב מסוים. ואם כן, אז מהבחינה הזאת, לכאורה זה לא נטל ולא נמחק לכאורה, כיוון זה לא בידיים שלך, אבל בגלל בגלל שזה תוכן חול, אז אסור. והנה שעור הוא עוד סעיף חשוב שהוא אומר בעניין זה הוא אומר גבאי אה שיש לו מחברת ובשמות המתפלים מותר לו לעיין בשבת במחברת כדי לכבד בעלייה לספר תורה את המתפלים לפי סדר מסוים ואין לחוש בזה משום גזירת שטרדיות שוב בדבר הזה עדיין צריך עיון מה מה עמדתו של מורי ישיבות ומוסדות ציבור הכותבים עלג ב לוח המודעות את שמות התורנים לסידור חדר האוכל או סידור הספרים מותר לעיין ברשימה זו כדי לדעת מי הוא התורן ליום השבת ואין לחוש בזה שמה יבואו למחוק מהרשימה מאחר ורק מסדר התורנות הוא זה שרשאי לשנות את התורנות כלומר הרב יוסף בא ואומר מותר לקבוע בלוח המודעות רשימה של תורנים אף על פי זה לא צורקי מצווה אלא זה עסקים של היומיום כיוון שיש מיוחדים שמותר להם לקבוע ובני אדם אחרים לא מתעסקים בזה ולפי הרב יוסף מותר ואמרנו שמורי ספק מנתיר רק אם זה בדברים קבוהים שלא ניתן להנטל ולא ניתנים להמחק ויש לכאור הסתירה בין דיברה רבותו יוסף לעניין רשימת תורנות תורנויות לעניין שהוא עוסר עיין בשבת בלוח הזמנים של האוטובוסים הרכבת הן מעיין בלוח זה בתחנת האוטובוס והרי בתחנת האוטובוס לא הוא קובע את זה זה הרשות והקואפרטיב קובעים אז לכאור ההסתירה בדברים האלה אבל נוכל לסכם את הדברים ולומר בצורה זו הגזירה האוסרת לקרוש אתרי דיותות היא מעוררת התפעלות והשתאות. עד היכן חכמי ישראל הרחיבו את הגזירה הזו. הרחבה יתרה. כל זאת כדי לדע ולהודיע אנחנו צריכים להיות בשבת אנשי תורה, אנשי הגול אנשים של חול בתכנים שלנו. ולכן הרחיבו את הגזירה הזו בצורה בלתי רגילה, לכאורה אפילו לא הגיונית. אבל הסמיכו את זה גם כן אל אב מלאכה שגזרה שם ימחוק תוצאה מכך אסרו לא רק לקרוא בשטרי דותות אסרו לאדם לקרוא אפילו רשימה של מוזמנים כדי לדעת מי בא מי לא בא אסרו לקרוב ודאי במודעות שונות רק אם זה חקוק בכותל או לא ניתן לנטל ולא ניתן להמחט יש שהתירו במידה ויש צורכי מצווה לקרוא את המודעות האלה אבל זה שנוי במחלוקת אם הדבר הזה מותר או אסור. אבל פשוט הדבר שמודעות שתחנהן חולין אפילו קבועים בקיר. אפילו שיש רשות מיוחדת שקובעת אותם אין לעיין בהם ביום שבת נמצוא חפצך ודבר דבר אתה כל כולך ביום שבת צריך להיות קודש אך ורק לתורת קודש בהיקף ההרחב ולא לחולין ואפילו ללימודי מדע וחו מה שהם לכאורה דברים חיוביים מאוד רבי חניג שמרס בח ישראל