עוונותינו המרובים, כיוון שהיום תהליך החילון הולך וגובר, השם צילנו מתופעה זו, יסייענו כולנו לחזור בתשובה שלמה. אז אנחנו פוגשים ילדים של בר מצווה, דהיינו ילדים שבאים לבית הכנסת רק בזמן שהם בר מצווה, לא לפני ולא לאחרי. דבר שהוא מדאיג, מכאיב לגמרי. וצריך הרבה הרבה לשנות את המצב הזה ולהתפלל אבינו שבשמיים שיסייענו בעניינים אלו. והנה כיוון שהם באים לבית הכנסת רק בזמן שהם קוראים בתורה אז מטבע הדברים הם רוצים לצלם את העלייה לתורה. ומשום כך הרבנות מעודדת שב בואו להתפלל ביום חמישי או שני ואז יעלו אותם לתורה כשהם עם תפילין וגם יוכלו לקלם אותם אבל הבעיה היא שביום שני וחמישי העולים לתורה הם רק שלושה ועוד שהם רוצים שגם האבות משני הצדדים עשבים לתורה והנה בהלכה נקבעה שביום שבת קוראים שבעה ואפשר להוסיף עליהם ובמאמר מוסגר בימינו שלנו שכאמור תהליך החילון הרכב גובר רצוי מאוד מאוד שבשבתות של בר מצווה או חתנים שלא תמיד שומרים את התורה כהלכה בלשון המעתה להוסיף להוסיף על העולים כי יש כמה עליות שלצערנו יש להטיל ספק בעליותם אבל בין כך ובין כך אם אנחנו מדברים על יום שני או חמישי הרי ההלכה שנפסקה שקוראין שלושה ואין מוסיפים עליהם והשאלה היא האם יש להוסיף או מותר להוסיף בגלל שמחות כאלה או לא ובכן רבנו בפרק 12 מהלכות תפילה הלכה טז כתב את הדברים הבאים כמה הם הקוראין בשבת בשחרית קוראים שבעה וביום הכיפורים שישה ובימים טובים חמישה אין פה חטין ממניין זה אבל מוסיפים עליהן. אז מורי כבר מסביר שהמוסיפים עליהן עולה על כל השלושה. דהיינו גם בשבת מוסיפים, גם ביום הכיפורים מוסיפים הם רוצים וגם ביום טוב מוסיפים הם רוצים. ראשי חודשים חולו של המועד קוראים ארבעה. בשבת ויום הכיפורים במנחה ובשני וחמישי שבכל שבוע ובחנוכה וורים בשחרית ובימי התעניות בשחרית ובמנחה קוראים שלושה. אין פוחטין ממניין זה ואין מוסיפין עליו. ומורי כבר מאיר שהוא מתאים למה ביום שבת שבעה וביום הכיפורים שישה וביום הטוב חמישה. אז אומר מורי בטעם החילוק בעיקר התקנה דבשבת אסור בעשיית שום מלכה ולא טרידה תקח את הכינו שלה כרי אין שום עשיית מנחה הכל אסור ביום הכיפורים משום חולשת הצום פיחטו אחד ויום טוב דטרידה בהכנת צורקי יום טוב אפיה ושול פחת או עוד אחד וכל השאר שלושה וארבעה כדי שלא יפטלו ממלאכתן עכשיו, למרות הטעם החשוב היפה הזה שמורי אמר, צריך לזכור שהשבעה, שישה חמישה כמדרג המבדיל בין שבת, יום כיפורים, יום טוב, הוא קודם כל בראשית לכל ביטוי לדרגות החומרה. שבת שהכי חמורה, שבעה אין פחות מכך. יום הכיפורים שהוא פחות חמור, שישה אין פחות מכך. יום טוב שהוא פחות חמור, חמישה אין. פחות מכך. אלא מה שהטעם של מורי הוא חשוב כדי להסביר למה אה ביום הצום פיחתו אחד מעבר להבדל של החומרת הקדושה בגלל לא לקשות. למרות שברמה העקרונית מורי מסביר שאפשר להוסיף אם היו צריכים אבל סוף סוף התשתית היא כזו. צריך להתחשב שמדובר בצום ביום טוב. צריך להתחשד בכך שמדובר שצריכים ללכת הביתה. מוקדם בשביל להכין את צורקי הסעודה שהכל יהיה טרי והכל יהיה שמחת יום טוב אבל בכל מקרה היו עושים איזשהו הבדל בין שבת ובין יום הכיפורים ובין יום טוב בגלל הבדלי הקדושה כאמור למרות הצום למרות צורקי יום טוב אם רצה להוסיף אז הוא הוסיף כלומר מקרים מיוחדים ודאי לא לא יכול להוסיף אבל ביום חול או אפילו בראש חודש או אפילו אול בחול המועד לא מוסיפים משום ביטול מלאכה חול המועד אסור בעשית מלאכה אבל מותר במלאכות מסוימות דבר העבד ועוד צורקי המועד אז הואיל ויש אפשרות לעשות מלאכות גם זה נקרא ביטול מלאכה ולא מוסיפים עליהם שולחן ערוך הביא את ההלכה הזו באור החיים סימן קלה וכתב את הדברים הבאים בשני וחמישי בשבת במנחה קוראים שלושה אין פוחטים מהן ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירים בנביא כלומר גם לא מפטירים בנביא הגעה ואם היו שני חתנים בבית הכנסת והם ישראלים כלומר אי אפשר לחלק אותם כהן לוי בישראל אלא שניהם ישראלים והם שניהם חתנים מותר להוסיף לקרות רביעי דלדידה הוא ההכיום טוב שמותר להוסיף כלומר לכן יום חתונה זה כמו יום טוב ומותר ביום טוב להוסיף הרי בקשת המחילה לא היום הוא יום טוב אלא להם זה יום טוב אז מה עם השאר הרי לא כולם חתנים הם סך הכל שני חתנים אבל 20 מתפללים או 200 מתפללים לא חתנים אז בגלל שלהם זה יום טוב אז יבטלו ממלאכה אחרים אחרי בקשת המחילה דברים תמוים אבל זהו הטעם שהם אמרו ונראה דו הדין לשני בעלי ברית לא רק אחד תנים יום טוב שלהם הוא כלל קמן טוב שיטה אשכנזית באמת השלילי זתים הביא את ההלכה של מרן והשמיט את ההלכה של הרמילים לא
בכלל דהיינו לא מוסיפים חתן לא מוסיפים בשני וחמישי אם יש חתנים או ודאי ודאי עם בעלי ברית לא מוסיפים יש ביתול מלאכה ולא מוסיפים ובאמת גם ה ה איך קוראים הרבו יוסף כותב את הדברים הבאים בשני וחמישי ובשבת במנחה קוראים בספר תורה שלושה עולים אין פוחטים אין ואין מוסיפים עליהם ואין מפטירים בנביא וגם כשיש בבית הכנסת שני חתנים או שני בעלי ברית או שני חתני בר מצווה ושניהם ישראלים אין להוסיף על מניין העולים לסבר תורה כדי להעלות לספר תורה את שניהם אחר הכהן והלוי, אלא יעלה אחד מהם בלבד ומכל מקום. מותר לבקש מהכהן לצאת מחוץ בית הכנסת כשיש מנן עשרה בית הכנסת אלעדיו ויקרא לישראל החתן במקום כהן. וכך יוכלו לעלות לספר תורה את שני החתנים או שני בעלי הברית. כלומר ואז לא קורצים את המסגרת. לשלושה אבל מדלגים על הכהן אומרים לו לצאת ספי שיטתם ואם יסרב הכהן לצאת מבית הכנסת או שיש שם מניין מצומצם יאמר השליח ציבור אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן ובאופן כזה מותר שהאב יעלה לסבר תורה ראשון והבן חתבר מצווה יעלה לעלייד שלישי כלומר מה לא עשה רבדו יוסף אם אפשר בלשון הסלים כלומר קומבינות ובלבד לכבד את החתנים אבל לא לפרוץ את המסגרת לא מעבר לשלושה והוא הוסיף וכתב אם יש מקומות אצל בני אשכנז שנהגו כדברי ארמע לעלות לספר תורה בשני וחמישי ארבעה עולים כשיש שם חתנים אין לעשות כן אלא בחתנים ממש שיום טוב שלהם הוא אבל אין להריח את הציבור להעלות לספר תורה שני חתני בר מצווה אחר הכהן והלוי בשבע אל תעשה עדיף אנחנו ראינו ברמה שהתיר לשני חתנים וגם התיר לבעלי ברית ואילו הרב יוסף אומר לא רק לחתנים שבאמת הליבה בשיטתם ולהם לא לנו לא לספרדים לא לתימנים אלא לתשיטתם שחתנים אמרו שזה יום טוב הוא לו אבל לא לבר מצווה לבר מצווה בשום פעמים ואופן במילים אחרות רבותיי באמת אצל בר מצ צ אנחנו בידינו לכבן את הדברים. לאחד נזמין אותו יום שני, לאחד ביום ביום חמישי. נכון, אצלהם הם מקפידים שלא עולים לתורה לפני גיל 13. חבל, אבל זו המציאות. אבל מה הבעיה לדחוק? זה לא סוף העולם. אחד ביום חמישי ואחד ביום שני לאחריו. זה לא סוף העולם. ובלבד לא לפרוץ את הדין שאין מוסיבים עליהם. וראינו כבר מה עשה רבן יוסף ובלבד לא לפרו. אין א אבל אין להטריח את הציבור לעלות לספר תורה שני חתני בר מצווה אחר הכהן והלוי בשבע תעשה דיב כי אמרנו אפילו לחתנים עצמם מיד יום טוב שלהם אבל מה עם הציבור הציבור זה לא יום טוב שלו יש לו מלאכה לכן המנהג אשנזי הוא צריך עיון אז לשיטתם ינהגו לפי שיטתם אבל אפילו לשיטתם אומר הרב עסף יש להצטמצם אך ורק בחתנים ממש ולא להעתיק את העניין הזה גם לבר מצוות ומכל מקום גם בני אשכנז אין נוהגים כיום להוסיף על העולים מספר תורה ביום שני וחמישי כלומר אפילו הם נסוגו מבחינה מנהגית וצמצמו את מה שהיה פעם בעבר שהיו מעלים בשני וחמישי יותר ויש אומרים שגם בשביל בעלי ברית אין לעלות ארבעה עולים משום צער התינוק ועוד שיום טוב שבעלי הברית אינו אל המנהג ויש חולקים ואומרים שגם בשביל בעלי ברית מותר להוסיף על העולים לספר תורה בשני וחמישי ובכל זה אין להפריח את הציבור לעלות לספר תורה ארבעה עולים כדי לעלות את החתן ואחד מקרוביו שלא נחשב למועד אלא גבי החתנים עצמם וגם לגבי קרוביהם ובלב הכי מנהגנו שבכל אופן אין מוסיפין על העולים בשני וחמישי רבי חני בן גשם