של שטר חוב שנקרא בטרם נפרע ומעשה שהיה כך היה ראובן נתן הלוואה לשמעון 10 אל שק ושמעון כתב שטר חוב לראובן באמצעות עדים כלומר עדים כתבו אנו אחת ממטה פלוני ופלוני בתור עדים ראינו כיצד ראובן נתן 10,000 שק ביום כך וכך לשמעון לפרעון לאחר שנה מיום מתן ההלוואה ואותו ראובן קיבל את השטר חוב לאחר שהעדים חתמו בשטר חוב מתאורך הכל קד והלכה קיפל את השטר חוב לכפלים ושם אותו בארנקו שעמוס לעייפה והנה ויהיה יום אחרי שכבר חלפה שנה ורצה ראובן לבוא ולטבוע את פרעון השטר. מצא את השטר בארנק כשהוא קרוע שתי בערב במקום הכפלים כלומר הכפלים מקופלים אבל מרוב שימוש מרוב שאותה ארנק היד אחוס אזי השטר נקרא שתי וערב והשאלה היא מה עושים במקרה כזה א' יש תוקף לשטר גם כשהלובה מתעלם מכך וכשאנחנו מדברים על הלובה לפעמים זאת לא בעיה בין הלובה ובין המלווה אלא לפעמים זה בעיה גם עם היורשים שהלובה כבר לא קיים בעולם וירורשים אומרים אנחנו לא יודעים על החוב הזה ואם בית דין יאמר שזה שטר בעל תוקף אנחנו נפרע אם לא בעל תוקף אנחנו לא נפרע. כך שיש בעיה אמיתית. שניתם נניח יש תוקף בזכות הודעת הלובה. האם יש לאותו שטר כוח לתת למלווה לטרוף מנכסים שעובדים שמחר הלובה לאחרים? בגלל שבזמן הפרעון כבר לא היה לו ממה לפרוע? ואז זכאי מלווה לטרוף מנכסים שמחר לובה. מאז קבלת החוב האם יש לו כוח כזה על ידי הודעת הלוה או לא? ובכן ככלל כל אמת שיש לנו עסק עם שטר שבולה מתבלא אזי אין עדים יכולים לתת לנו את התוקף שלו אלא מהר צריך ללכת לבית הדין בית הדין ודאי סתייע בעדים אבל צריך להיות כאן מעשה של בית דין שבית דין כשלושה ישבו על העניין הזה אומר רבנו בפרק 23 מהלכות בית דין מהלכות מלווה ולובה הלכה יב מי שבל שטר חובו והרי הוא הולך להמחק מעמיד עליו עדים ובא לבית דין והן עושים לו קיום אבל השטר עצמן אין קודם לו שטר אחר אף על פי שנמחק בפניהם אבל באין לבית דין ובית דין עושים לו קיום כלומר קודם כל אין דבר כזה שיבוא המלווה ויגיד לעדים תראו איזה צרה צרורה השטר נמחק בלאה כמו פקס ששולחים אותו באיזשהו נייר אחרי כמה זמן כמעט כבר לא רואים את הכתב אז אין דבר כזה שעדו אומרים כן כן אנחנו זוכרים הוא נתן לך את ה איך קוראים את נתן לו הלוואה והכל ומיד מתנדבים לעשות לו שטר חדש אין דבר כזה צריך בית דין וחקרת ודרשת היטב לפעמים יש כל מיני תכמונים כל מיני תעלולים יש את האינטרס למלווה יש את האינטרס ללובה הרבה פעמים יש קנוניות זה דבר שבית הדין תעסק בו בית הדין יעזר בעדים אבל לא עדים כשני עדים אלא לא עדים כשני עדים יטפלו בשטר אלא עדים כשני עדים יבואו לבית דין בית הדין יטפל בשטר הזה עכשיו כיצד מקיימן שטר זה את השטר הזה הבה כותבים שטר אחר ואומרים אנו בית דין פלוני ופלוני ופלוני הוציא פלוני בן פלוני שטר מחוק לפנינו וזמנו ביום פלוני ופלוני ופלוני עדיו אמר הם בעצם נותנים תוקף מחודש לשטר מיום ההלוואה. כלומר המלווה לא מפסיד מהכוח שניתן לו לטרוף מלכסים שעובדים יום מתנה הלוואה. אבל בתנא שבית דין חוקרים את העדים ועושים קיום ואם כתבו והזקקנו לעדותם של עדים ונמצאת מכוונת גובה בשטר זה שכתבו לו ונוצח קיום אחר ואם לא כתבו כן אז צריך להביא ראיה על העדים הראשונים עד שתקיים עדן כל זה ביחס לשטר שב ונמחק מה עם שטר חוב שנקע שטר חוב שנתקרע כשר נמחק או נטשטש עם רשומו ניכר כשר נקרע קרע בית דין הרי זה פסול איזה הוא קרע בית דין שתיבה ערב נסביר את הדברים שטר חוב ברגע שהוא נפרע אז בית דין קורעים את השטר שטר אשתי וערב זה אחד הסימנים שהשטר כבר בטל מתוקפו והוא פרוע. אמנם נחלקו האמוראים מהו גדר של שתק ק קרע של בית דין. רב יהודה בשם רב יהודה בשם רב הוא אמר שהקרע של בית דין שמבטל את התוקף של השטר הוא דווקא קרע במקום התאריך הזמן ומקום התורך ומקום העדים. קרע כזה מבטל את התוקף של השטר. הביה אמר שתי הערב. אז כאן יש מחלוקת האם הביה חולק על רב יהודה בשם רב או מוסיף עליו. יש אומרים שהוא רק מוסיף לא רק בקרע כזה שהוא על מקום התאריך ועל טורף השטר שזה עיקר השטר בעל העדים אלא גם כשהקרע לא לא במקומות אלו, אלא אם הקרע הוא שתי וערב, מאחר והקרע של בית דין בדרך כלל הוא שתי בערב, זה הסימן שהשטר הוא פרוע ושאין לו תוקף. אבל כאמור, יש מחלוקת בין המפרשים אם הביה חולק על רבי יהודה בשם רב או מוסיף על דבריו. בין כך ובין כך, אם אנו דנים בעניין שלנו דהיינו בעניין של השטר הזה ששם אותו המלווה בתוך ארנקו כישוב מקופל ואז הוא בא ורואה קרשתי בערב במקום הכפלים האם יש לו רווח והצלה או שמה נוכל לומר בלשון הסלנג אכל אותה בגדול כלומר מסכן סדר את עצמו לא ידע איך לאחסן ולשמור מסמך חשוב כזה? כי בדרך אגב כבר יאמר כעת מה יאמר מוסגר. אין לשמור נסמכים כאלה בדרך כזו. אלא היום במיוחד שיש לנו אפשרויות ברוך השם רובות קח את המסמך שים אותו בתוך שקית ניילון אל תקפל אותו ושמור אותו כשהוא לא מקופל בתוך שקית ניילון. הבעיה רבותיי איננה רק בשטר חוב אלא גם בשטר כתובה הרשבא דן בסימן בחלק א' בשוט הרשבא חלק א' סימן א תשח תשח שנת תשח מי שיכול לזכור והוא דן בדבר כתובה כזו שנקראה רק בני הזוג מודעים ש שהם חיים בשלום ושהכתובה בסדר זאת אומרת לא נפרעה הכתובה ואז צריך לדעת מותר להם לחיות ביחד אסור להם לחיות ביחד כי הכתובה נקראה שתי בערב או נקראה לכל לכל רוחבה ממש לכל רוחבה והוא פוסל שטר כזה כלומר יש באמת מצבים קשים צריך לדעת איך לשמר שטרות כאלה כדי שאנחנו לא נגיע למצב לא טוב באמת בשולחן ערוך חושם משפט סימן נב סעיף א' נאמר שטר שבא לפנינו קרוע קרע בית דין מה זה קרא בדין? לא כמו שרבנו אמר שתי בערב אלא והוא שקרוע במקום העדים והזמן והטורף אבל שימו לב או שקרוע שתי ערב פסול כי הוא בדעה שהביה לא חולק על רבי יהודה אלא מוסיף על רבי יהודה בשם רב ולכן הביא שתי אפשרויות ואם ניכר שנעשה בסכין אפילו לא נקרע שתי בערב פסול נקרע לשניים גרע תפה מקרא בית דין הוא פסול ובכן אומר מרן אם נקרח בסכין אפילו לא שתי ערב רואים שזה גזירה אין לך פסול יותר גדול מכך או אם נקרא בכל רוחבו מהתחלה עד הסוף גם לא שתי בערב הלך השולחן ערוך בעקבות הרשבא שפסל והשך והבח א איך קוראים חלוקים בינם לבין עצמם מה קורה אם באמת היה קרע שתי וערב במקום עדים במקום תאריך וכולי או אפילו שלא במקום תאריך קטעכפלים השך מחמיר בדבר הזה ופוסל ואילו הבח אומר לא גם המאירי על בבא בטרא קסח בעצם נותן לבית הדין את המרחב של שיקול דעת והוא אומר אם בית הדין מזהה שהקרע הזה היה מאליו אפילו שיר הערב יכשיר את השטר ואם הוא מזהה שהקרע הזה מכוון גם בטיב הערב וגם הם לא בשתיב הערב וגם הם לא במקום עדים וגם הם לא במקום תאריך ולא מטורף בית הדין ולומר בית הדין יש לו את מרחב התמרון כדי לקבוע אם השר הזה כשר או לא כשר כי אם הלובה יודע זה עוד לא אומר שבאמת ההודעה נכונה יכול להיות שהמלווה פרעה ללובה ועכשיו הלווה מתחרט שהוא מכר. הלווה יודע למלווה שהוא שהוא עדיין לא פרעה. יכול להיות שהוא יודע לו שעדיין לא פרעה. למרות שבאמת בפועל הוא פרעה. כי הלובה מתחרט שהוא מכר את הקרקע שלו למישהו ואז ה הוא יתחזה כמי שאין לו לפרוע ויאמר נכון אני עוד לא פרעתי את החוב. ילך מלווה אל הקונה שקנה את הקרקע מן הלובה אחרי מתנה ההלוואה ויתרוף ממנו נכסים המשעובדים ויתחלקו ביניהם ברווחים הקרקע תחזור ללובה והלובה יתן לו מחצית הכסף למלווה זה מרוויח וזה מרוויח ועשו קנוני כנגד הצד ג לכן בגלל המציאות הזו אי אפשר כל כך כדבר פשוט מאליו להבנות על הודעת הלובה כי אנחנו רוצים לתת תוקף לשטר אין בשביל פרעון החוב ואנחנו מנסים לתת תוקף לשל גם בשביל לטרוף מנכסים שעובדים במידה ואין ללובה מה לפרוע ולכן באמת המחלוקת הזו של הראשונים ואחרונים אם קרעשתי ערב תוצאה מכך שהשטר הוא בלוי אם יש לו תוקף או אין לו תוקף היא מחלוקת קשה למדאי רבנו לכאורה לא חילק ואז בשקרשתי בערב לכאורה אפילו מתוך שהוא בלוי הוא כבר פסול אבל כאמור יש דעות אחרונים בעניין הזה. קשה לנו כעת לומר מה באמת תהיה הדעה לפי רבנו כשם שגם קשה לבוא לומר לפי האחרונים. כיוון שיש מחלוקת אצל האחרונים ואצל האחרונים כשיש מחלוקת בענייני מונות יכול המחזיק לומר קים לי. השאלה כאן מי הוא הגדר של המחזיק? לעניין הנכסים המשעבדים הוא גדר המחזיק לא יכלו לטרוף מנחסים משעובדים לעניין הפרעון החוב הרי יד בעל השטר על התחתונה כי הוא רוצה להוציא כסף מיד הלווה לכן הדברים מאוד קשים לפתרון נראים הדברים שאם הלובה יודע אם אין אנו מדברים בפרעון בטריפת נכסים בור איך קוראים שעובדים אלא רק בגדר של פרעון החוב נראים הדברים הודעת בעל דין קמע את דין דמי ובית הדין חייבות הלובה לפרוע ו שחזרו לו שטר לפחות בשביל פרעון החוב גם אם לא בשביל טריפת נכסים משעובדים בגלל החששות שלנו שמה עשו קנוניה ביניהם רבי חנן גשם דבר