שאל השואל, האם אדם רשאי להבדיל על חמר מדינה לכתחילה או רק כשאין לו יין? ומה הדין אם היין מצערו ועוד יותר אם הוא מזיקו? האם רשאי להבדיל על חמר מדינה? או שמבדילים על חמר מדינה רק שאין לו יין כלל. ובכן, ההלכה היא שרק אם אין לו יין מבדיל על חמר מדינה. אבל גם כשאדם יש לו יין והיין מצערו, לא רק מזיקו, אז יכול הוא פיל על חמר מדינה בגמרא פסחים תקז נאמר אמרלה בני רב חזדה לרב אש זה מנחדה הקל הממר לאטרין ולא הבלן חמרה כלומר הגיע רב אש למקומנו ולא היה לנו יין הייתי נלה שחרה ולא הבדיל ובת כלומר לא הבדיל ונשאר עד למחורת בלי אוכל כי אסור לאכול בלי הבדלה למחר טרחנה לחמרא בדיל אותם מדה למחורת דאגנו השגנו לו יין להבדלה הבדיל ביום ראשון כי מי שלא מבדיל מוצאי שבת מבדיל ביום ראשון ואז הוא טעם לשנה טו כלומר שנה נוספת לאחר מכן שוב פעם יקלע לאטרין הגיע למקומנו לא אבלן חמרה לא היה לנו יין הייתינלה שחרה אמר יאכה חמר מדינה הוא הבדיל אותם מדה כלומר הבדיל כבר מוצאי שבת על השחר הזה לאחר שהוכח לו שהשכר הזה זה נחשב חמר מדינה וטעם ואכל מוצאי שבת וא על גב דרב חזדה הייתה מבשלת שכר כלומר רב חזדה הוא לא היה אדם שאין לו שכר אויתה שם דף קיג עמוד א' זה הערה של מורי ממה שלא טלה המאמר מציאות השכר אצלם מפני שהוא מסחרם וטלה העדר היין אצלם מפני ששחר חמר מדינה לפי כך הוסק רבנו לתר מעותה רוב ינה שחר הועיל וחמר מדינה כלומר אף על פי שהוא חמר מדינה בדרך למוזגו במצוואות אם אין רוב ינה של המדינה אין מבדילים עליו כלומר מורי מדייק מדברי רבנו בפרק 29 מהלכות שבת הלכה יז והוא כותב מדינה שרוב יהנה שחר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הואיל והוא חמר המדינה אומר מורי דווקא עם רוב ינה הוא שכר כלומר שהשכר שם באותה מדינה דוחק לקרן זווית את שתיית היינות שתיית היינות הופכת להיות מיעוט והרוב שותים חמר מדינ שכר. במקרה כזה אותו שכר נקרא חמר מדינה וניתן להבדיל עליו. ומתוך זה למדנו שהם מתי מבדילין על חמר מדינה? דווקא אם היין באותו מקום לא כל כך מצוי. ואז מבדילין על חמר מדינה. אבל אם היין באותו מקום מצוי ברור שיש להעדיף לכתחילה את היין על חמר המדינה אם גם בכלל לפי רבנו אותו שחר באותו מקום אם בכלל יקרא חמר מדינה עכשיו מכאן נוכל לראות את דבריו הברורים של שמירת שבת כהלכתה משום שהוא להבדיל מחירים מקד את העניין אומר שמירת שבת כלכתה בפרק סעיף א' מצווה מדברי סופרים להבדיל על כ** יין. בכל שיש לו יין בביתו, מצווה מובחר שלא להבדיל על כל משקה אחר, אלא דווקא על היין. אין לו לא יין ולא משקה אחר, או כפי שיבואר להלן, לא יבדיל על הלחם. גם אם יבטל יבטל מצוות הבדלה לגמרי. כל שניתן להשיג סעיף ב' בעיר יין דיל עליו ולא על משקה אחר. גם אם יצטרך לשלם בעבור היין ביוקר. אז הנה כן באמת לכתחילה או מסמחר בוודאי שיש להעדיף את היין על פני חמר מדינה. אלא שאנחנו הוספנו ואמרנו שלא רק אם היין א אם אין לו יין אלא גם אם יש לו יין. והיין מצערו לא רק מזיקו אז בוודאי שזה כבר גדר של דוחק גדר של דעבד שוודאי ודאי מותר לו לבטל על מצווה מן המובחר ואפילו אולי עלכתחילה ובלבד שיעשה הבדלה על דבר שלבו חפץ ולא על דבר שהוא מצטער ממנו כך יוצא איפה שבאמת מי שהיין מצערו רשאי להבדיל על חמר המדינה רבי חיקו