השלום חס את שעה ראשה לפי המנהג הנפוץ לקרב האשנזים והספרדים שחדר לאחרונה גם לתימנים יכולה לברך ברכת המוציא או אנטילת ידיים או ברכת המזון כששיער ראשה מגולה או בגלל שהיא מוציאה את שם השם מפה היא צריכה לכסות את שעה ראשה כפי שהגבר צריך לכסות את ראשו צער ראשו יותר נכון את ראשו בזמן שהוא מוציא שם השם מים ולשאלה זו נזכק הרב רבן יוסף בשוט יחווה דעת חלק ה סימן והוא מטבע הדברים מברר את עניין של חובת כיסוי הראש לגבר וכן לאישה ומגיע לכלל מסקנה שאולי באמת מעיקר הדין לא היה צורך בכך אבל מאוד מאוד צריך לחנך את האנשים לכסות את שער ראשן בזמן לפחות בזמן התפילות ויש כאלה שאומרים שגם בזמן הברכות ונסביר את הדברים. הרמב"ם מביא את עניין כיסוי הראש בהלכות תפילה חלק מהכללים של ההכנה והמוכנות להיות ראוי לעמוד לפני השם יתברך ולשפוך שיחו לפניו. ולכן בפרק ה' מלכות תפילה הלכה ה רבנו כתב לא לעמוד להתפלל בראש מגולה. אבל הפוסקים דיקום מדברי הרמב"ם אלו שדווקא לתפילה בגלל שאדם צריך לעמוד לפני רבו כעבד לפני רבו אז יש צורך במשהו של הכנאה והוא כיסוי ראש. אבל אם לא מדובר בתפילה אם מדובר נניח בשאר ברכות או בכלל או בכלל אפשר לכת בגילוי ראש. כך דקו מדברי הרמב"ם. אבל מורי כבר כתבו בצורה הברורה ביותר והבהירה ביותר שכיוון שבימינו זה נתקבל כעניין של עול מלכות שם שמיים, הכיסוי ראש של הגבר וגילוי הראש מהווה ביטוי לפריקת עול מלכות שם שמיים. לכן חובה על כל יהודי לכסות את ראשו בכלל כל שכן בזמן הזכרת שם שהם השם בברכות וכל שכן בזמן התפילה. זוהי הגישה של מורי אפילו לשיטת רבנו. עכשיו לגבי הנשים הנשים חובתן לכסות את שערות ראשם מדין שיער באישה ערבה. ולכן הדבר פשוט שאשת איש חייבת לח עצעה ראשה אבל לגבי פנויות במיוחד רווקות שמעולם לא התחתנו הריח הרי באנו למחלוקת בין השיטה האשכנזית והספרדית מחד ובין השיטה התימנית מעידח שהשיטה האשכנזית והספרדית מחד גורסת שאין בזה את הגדר של שער באישה ערבה ואילו יהודי תימן אומרים גם בזה שיער באש הערבה ומשום כך בתימן נהגו שכל ילדה מאז שהיא נולדה מכסים את צער ראשה ובאמת במובן ההגיוני מי גלה ליצר הרע שהאישה הזו נשואה והאישה הזו פנויה אם נאמר שהשיער באישה הוא גורם מגרה אין האדם יודע היא נשואה או לא נשואה. עובר ברחוב, רואה שהגלוי שיער זה מה שמגרה אותו. מבחינה זו נותן תמוכין למנהג של יהודי תימן. אבל בין כך ובין כך, סוף סוף היום אפילו לשורות החרדים שאכן באמת הפנויות או הרווקות הולכות בגילוי ראש ומשום כך. התעוררה השאלה אם יש עליהן חובה לכסות את ראשן לפחות בזמנת התפילה והרב יוסף מביא שבמסגרת חינוך בית יעקב שהיא מסגרת חרדית אשכנזית נהגו להתפלל הרווקות הנערות בגילוי הראש והוא אבל מטה לכיוון של המלצה חזקה כן חנך אותם לכסות את ראשן לפחות בזמן התפילה ועוד יותר אם גם בזמן הברכות. באמת אנחנו מוצאים במשנה במסכת חלה פרק שני. הלכה שלישית האישה יושבת וקוצה חלטה ערומה מפני שהיא יכולה לכסות את עצמה, אבל לא האיש. כלומר היא מדובר באישה מאוד מאוד עניה. אין לה שני בגדים יש לה דג אחד ועכשיו היא דבותה קבסה את שמלתה והשמלה ביבוש עכשיו היא מסוגרת מסוגרת בביתה כלום תישאר באפס מעשה האם מותר לה ללוש את הבצק ולהפריש חלה ברור שמותר ללוש את הבצק מהם מפרשת חלה הרי זה קרוך בברכה האם יוכל לברך כשהיא לגמרי ערומה. אז נאמר שאם היא תשב בצורה כזו שמקום הטורף הוא כלפי הרצפה ואז במקום הטורף הוא חוסק, היא מברכת. כיוון שעיקר העיקרים זה מקום הטורף. השאר חלק הגוף העליון והשיער לא מעכב לעניין בלכתה. לוחן הגבר שהוא לא יכול לשבת כשפנ של מטה, כלפי מטה ויהיה מכוסה לגמרי. משום כך הוא לא יכול להפריש חלה בנסיבות כאלה, אלא עד שמישהו אחר או יהיה לו משהו מכסות ואז יפריש חלב. אם לא ברור שאם אין לו לגמרי מה לאכול והוא רעב ואין לו מי שיעשה את זה, ברור שברכות לא מעקבות ופריש חלב. ברכה ביופל עצמו מפני שהוא מאוד מאוד רעב לחם אבל כל עוד הוא יכול להתאפק עד שימצא את החליף כדי לא להפסיד את ברכת המצוות אז הוא חייב להתאפק וכך נפסקה ההלכה בהלכות ביכורים ברבנו פרק חמישי הלכה יב וכן נפסקה ההלכה בשולחן ערוך יורי דעה סימן שכח סעיף א' על דרכנו למדנו שכיסוי הראש לא מעכם לא אצלה ולא אצלו לעניין הברכה. ובאמת שאנחנו מדברים על כך שזה רק לעניין העיכוב כי הרי כבר אמרנו שמאחר בעניין של כיסוי הראש לגבר מתקבל כעניין של קבלת עול מלכות שם שמיים או פריקת אול מלכות שם שמיים אז ברור שכתחילה אנחנו נאסור אפילו שיש לו תחתון מכסה פניו בדל מטה נאסור בגלל כיסוי ראש בגלל ימינו שזה כבר נתקבל כביטוי של קורקן אול מלכות שם שמיים או קבלת עול מלכות שם שמיים עד שיהיה לו כיסוי ראש אבל לגבי אישה מה באמת נראים הדברים שאם מתי העניין של כיסוי ראש מתקבל כקבלת עול מלכות שם שמיים או פריקת עול מלכות שם שמיים ודווקא לגבי הגבר אשר מצד הדין אין עליו לחצות את שער ראשו מדין ערבה כי אין שער הגבר ערבה אזועיל ואין מצדדים חובה לכסות עץ הערו הנהיגו את המנהג שהכיסוי ראש אצלו אצל הגבר מהווה הכנאה לפני בורא עולם וסילוק הכיסוי ראש מהווה פריקת עול מלכות שם שמיים אבל אצל אישה שדרכה בדרך כלל במיוחד לפי מנהג ובדי תימן להיות מכוסה בשער ראשה בגלל שיער באישה ערבה אז מכתחילה לא נהג המנהג אצלה מדין קבלת עול מלכות שם שמיים או מדין פריקת עול מלכות שם שמיים ולכן נראים הדברים שאצל אישה באמת אין חובה שפנויה במידה וכבר היא נוהגת כמנהג רוב העדות שאין היא מכסה צער ראש צער וישה ערבה אין חובה שתחסה את שער ראשה בתפילה או בברכות כי כאמור אצלה אין את הגדר שזה מבטא פרקת עול מלכות שם שמיים או קבלת עול מלכות שם שמיים נכון יפה מאוד לקבל את ההמלצה של רבוד יוסף ולא בגלל שאנחנו תימנים שאנחנו נהגנו בתימן שהם שומרות על צניעות כבר מילדות אולי על ידי כיסוי הראש הזה תזכרנה בדבר הזה ובאמת אנחנו רואים לא אחת שבזמן שאנחנו יוצאים לשבתות עיון רחי קלה וכיוצא בדברים האלה מצטרפים אלינו משפחות שלא תמיד מספיק חזקות אנחנו מעוננים לקרב אותם לאביהם שבשמיים נשים באופן א מובן מאליו ללא שום מערה בזמן הקידוש נשים כאלה ש הם כבר תרגלו ללכת בגילוי ראש אז הם במעמד כזה הם מכסות את שערושם כאילו מכירות שיש צורך בכיסוי ראש בנסיבות כאלה איננו יודע אם הם מתכוונות לעניין ערבה או לעניין קבלת עון מלכות שם שמיים קרוב ודאי משום קבלת עון מלכות שם שמיים אבל מחר והם פורקות עון מלכות שם שמיים ולמרות שהם נשואות לא מכסות צער ראשן כדאי הוא כדאי כדאיית התזכורת הזו מזכיר להם לקבל עול מלכות שם שמיים בזמן המעמדות האלה. רוצה לומר שבאמת מצד הדין נראים הדברים שרווקה לא חייבת לכסות את צער ראשם לדין קבלת אור מוכות שם שמיים בזמן התפילה ובזמן הברכות. אבל מאחר ואנחנו מאוד מעוננים לעודד את העניין של שיער באישה ערבה שללא הבדל רווקה או נשואה כד כדאית היא ההמלצה של רבנו יוסף כדי להזכיר להם שיש כאן פריקת עון מלכות שם שמיים שלא מקבלים גם כן את גדרי הצניעות כהלכה והראיה מורי ורבותיי הנה האישה אשר היא ערומה ומברך והיא פניה טוחות כלפי קרקע ומותר לה לברך אסור לבעלה לקרוא קריאת שמע כנגדה בגלל גופה הגלוי בגלל שער ראשה הגלוי אמנם בעל כלפי אשתו אז אולי אסור לו לברך בזמן שחלק גופה עליון גלוי אבל לגבי שער ראשה יש מקום להקל אבל לגבי אדם זר שרואה אישה בלי כיסוי ראש הוא לצורך העניין בכוונה שנמנע מחילוקי מנהגים נדבר על אשת איש בלי כיסוי ראש אסור לפי הפוסקים לאותו אדם לקרוא קריית שמע או לברך מול שיער ראש של אשת איש שהוא גלוי שאותו שיער גלוי. אם כן, איפה? אנחנו רואים שרק לעצמ התירו, אבל לאחרים כנגדה אסור. ומשום כך, כאמור, כל הדיון אצל אישה הוא מדין שער ואישה ערבה ולא מדין קבלת עול מלכות שם שמיים או פרקת עול מלכות שם שמיים. ולכן מצד הדין היה מותר, אבל לסיכום כדאית אותה המלצה שלת להם תזכורת שיש גם באיקס שער הראש ואפילו שרווקות מאין פריקה. שם שמים ולא רק בגלל שגברי הצניעות משתבשים והולכים רבי ח