תי בהלכה כיוון שחלק מגמילות חסדים של אשתי זה מה לשדך שדוכים אז שמעתי שיחה טלפונית כשמישהי פנתה לאשתי ומעוניינת שידוך בשביל בנה אז שואלת אשתי את ה מבקשת האם מבקשת איפה הוא לומד מראש הישיבה שלו מרמים שלו אז אומרת לה המבקשת מה זה רלוונטי לעניין? אז היא אומרת, את חושבת שמתחתנים MX, לא מתחתנים MX, מבררים עליו את מקסימום כמו שגם בדיוק הפוך שאתם מבררים עליה את המקסימום עדע שאתם יכולים לברר. ואז נזכרתי בהלכה שכבר פעם עסקנו בה בצורה זו אחרת, כי יש לה הרבה הרבה ענפים ותחומים בקיום והוא זה הסודיות העד כמה חייבים הרבנים או רופאים או כל בני אדם שמחזיקים במידע חשוי שנודע להם מכוח תפקידם או מכוח האמון שרוחשים בהם עד כמה הם מחוייבים בשמירת הסודיות ובאלו תנאים או נתונים מותר להם ואולי חובתם לא למסור דע חסוי והתשובה לכך באמת אסור לדבר רחיל כלומר אפילו דבר אמת שאין בו שום נזק אסור לדבר לא תלך בעמך כל שכן חס וחלילה אם הרחילות הזו עלולה לגרום נזק למן דהוא שוודאי ובודאי האיסור הוא שבעתיים אבל מצד שני יש לנו מה שנקרא חובת הגדת עדות בחובת הגדת עדות אומר רבנו אם לא יגיד ונשע עוונו ולא עוד אלא יש משום לא תעמוד על דם רעך ויש משום וביערת רע מקרבך. כלומר, באמת בדיני ממונות אין אדם חייב ללכת למסור עדות אלא אם כן נטבע על ידי צד מן הצדדים, על ידי בעל דין. אבל בדיני נפשות ויש אומרים לא רק בדיני נפשות אלא בעריות וכל כיוצא בדברים האלה, חייב האדם ללכת ולמסור את המה שהוא יודע לבית הדין. אמנם מצאנו בענייני עריות שזיגוד ידע והלך לומר את המידע לרב וכיוון שלא היה עוד את שני אז הרב הלקה אותו למרות שהוא מסר אולי מדע נכון כי כיוון שאין מנהלים דיון או מכריאים שום דבר בלי שני עדים כשרים אז יוצא שזה רק לשון הרע ואסור לומר לשון הרע אפילו רב לא צריך לקבל לשון הרע ממישהו אלא רק לפעול כדיין אם באמת יכול לנהל דיון ולהכריע על פי שני עדים כשאין אז הוא לא יכול אבל למרות הכל זה תלוי במגמה במטרה. אם למשל יש נזק לרבים על ידי התנהגותו של פלוני אלמוני, אז אפילו אחד ילך לבית הדין. כיוון שאין מדובר שעל בסיס אחד, בסיס עדות של אחד, כבר יפעלו במובן של הרשעה. כי עד פי שני הדים יקום דבר. אלא אם יש להם מנגנונים שמטרתם לסלק נזקים וסכנות אז ברור שהאמירת המידע גורמת להפעלת המנגנונים ולהבטחת בני אדם. הנה למשל אתן דוגמה בתחום אחר לגמרי. אם רואים עברינט עבורה משתולל בדרכים אז היי אתה מרים טלפון משטרה אומר מכונית מסוג כזה מספר כך וכך ממקום כזה וכזה משתוללת ואז מיד מזניקים מסוק או שולחים ניידת ועוקבים ומטפלים בהתאם למה שראו כי הסכנה יכולה להיות בכל רגע אז וזה יש חובה למנוע את הסכנה ולכן כשיש את הגדר שלא תעמוד על דם ראך יש יש חובה למסור מידע ואין זו על שנה כשיש את הגדר ויערת הרע מקרבך יש חובה למסור מידע ואין זו הלשנה כך גם בעניינים של שידוכין נתאר לעצמנו ש רב יודע שאותו בחור יש לו בעיה מאוד מאוד מאוד מהותית לעצם הקיום של משפחה, יכולת הקיום של משפחה מסכנה קלה שתתחתן איתו בתמימות כי לא הגיע אליה המדע הזה מראש למה היא נידונה לסיוטים ל לטרגדיות לגירושים למה כמו שחובתנו להשיב את העבדה כשאנחנו רואים את העבדה של חברנו יש עלינו מצווה בקום ועשה להשיב את העבדה ולא תוכל להתעלם. כך עבדת חיים, לא רק עבדת ממון. אז מצווים אנחנו כן להציל וכן לומר את המידע. רק מה אומר החפץ חיים ובצדק זה צריך להיות מאוד מאוד שקול כל העניין. למי אומרים את המדע? מה אומרים במדע? ומברים על אמיתותו של המידע מכל כיוון עד שאומרים את המידע. ואיך אומרים את המידע? שאם לו כן זה פרוץ אבל סוף סוף יש חובה להשיב עבדת חיים למנדהו. כך יוצא שבאמת בענייני שידוכין אנשים שיש להם מידע חשוי בש שהוא מאוד מאוד משמעותי לאותו עניין צריכים אם הם נשאלים או אפילו גם הם לא נשאלים אם הם יודעים שמתהווה ומתרכם איזשהו שידוך באותו עניין לרמוז ברמיזה כי חייבים להציל עבדה וזה עבדת חיים זה לא פשוט אלא שכאמור הכל צריך להיות בשקילות הנה ככן בנושא של שידוכים אכן יש בה הסודיות על המידע הוקעת אבל בזהירות ובשקילות כדי למנוע פגיעה בחיים של בני אדם אחרים ומכל שכן ביחס לתמות דרכים לעברנות שוודאי ודאי זה לא נקרא הלשנה זה נקרא מניעת סיכונים השבת חיים לא תעמוד על דם רעך. לא תעמוד על דם רעך, על דם עצמך, על דם רעך. כי הביטוי על שנה יוצר מצב שבני אדם כבר נמנעים בגלל שעמותג הזה שנקרא על שנה, אלא זה קום ועשה של הצלה. קום ועשה של הצלה. וככה בתחומים שונים בחיים, אז כאמור, אין מכאן הוראה לשחרר את הלשון ולהתחיל לפטפט. אבל מצד שני יש פעמים שלא נצר לשונך אלא נדב מידע כדי להציל רבי ח