שבת הלכה טו יין שטעמו טעם חומף על פי שרחור היח ייעין אין מקדשים עליו וכן שמרים שנתן עליהם מים אף על פי שיש בהם טעם יין אין מקדשים עליהם במי דברים אמורים בשנתן על השמרים שלושה מים והוציא פחות מארבעה אבל אם מוציא ארבעה הרי זה יין מזוג ומקצ'ין עליו כלומר אם אדם לוקח שמרים של יין שם עליהם פי שלוש מה הכמות של השמרים מים והשראה אותם ואחרי כמה זמן קיבל כמות של נוזלים ארבעה דהיינו יצא מהשמרים הללו כמות נוזלית שביחד עם המים אז בעצם יש לו ארבעה חלקים רבע יין זה בעצם מה שיצא מהשמרים בשלושת רבעי מים זה נקרא יין מזוג ומקדשים עליו כך רבנו אומר ואילו אם היה פחות מהיחס הזה נניח נתאר לעצמנו שלא היה רבע אלא חמישית או שישית אף על פי שהיה בו טע עם יין. אין זה נקרא יין מזוג. זה נקרא תמד ואין ברכתו בורא פרי הגפן אלא שהכל ואין מקדשים עליו. ומורי כבר העיר שעל יין המזוג רבנו לא הביא אותו בפרק שישי מאיסורי מזבח. בין אלה שלכתחילה לא מביאים. אותם למזבח משמע שהוא כשר לכתחילה למזבח אז מכל שכן שהוא כשר לקידוש שהרי אמרנו שאפילו כל שהוא כשר בדיעבד למזבח כשר לכתחילה על הקידוש כל שכן דבר שהוא קשר לךתחילה למזבח שהוא כל שכן שהוא כשר לקידוש ובאמת בהלכות ברכות כתב רבנו בפרק שמיני הלכה טמרים שנתן עליהם שלושה מים והוציא ארבעה מברך עליהם בורא פי גפן שזה יין מזוקו הוציא פחות מארבעה אף על פי שיש בהן טעם יין מברך עליהן תחילה שהכל הנה הסיכום של שני מקורות ההלכה האלה בהלכות ברכות ובהלכות א שבת מביא אותנו למסקנות הבאות המינימום של יין המעורב במים הוא 25% זה המינימום פחות מ-25% אף על פי שיש בו טעם יין לא נקרא יין ואין ברכתו גפן אלא שהכל ואין מקדשים עליו אבל אם יש בו את המינימום 25% אז הוא נחשב אם יש בה 25% הוא נחשב ליין מזוג מקדשים עליו לכתחילה וכן מברכים עליו בורא פרי גפן הוא משמע שדווקא אם יש בו טעם יין כי מה יועיל לנו אם יש בו 25 אחוז יין ואין בו טעם יין כלומר הדבר הבסיסי הוא קודם כל הטעם כי אם אין טעם אז אין מה לדבר עליו כאל יין אז יוצא איפה שאם יש לנו יין מעורב במים ויש בו 25% יין בשלושתי מים ויש בו טעם יין לפי רבנו ברכתו גפן וגם כאמור מקדשים עליו לכתחילה מרן בשולחן ערוך סימן רד אי ה כותב שמרי יין מברך עליהם בורא פרי הגפן נתן בהם מים אם נתן שלושה מידות שלוש מידות מים ומצא ארבע הבה כיין מזוג הוא מברך בורא פרי הגפן ואם מצא פחות אף על פי שיש בו טעם יעין כי הוא הבעל מהוא ואינו מברך אלא שהכל אלא להם דברי רבנו וגם דברי התור שכתב גם כן את הדברים הבאים אבל בבית יוסף הוא הביא את שיטת רבנו יונה שמחלק בין היינות של אז שהיו חזקים ובין היינות שלנו היום שהם חלשים ולכן בשולחן ערוך הוא הוסיף את מה שאין בתור ואין בהרמב"ם והיינו בינות שלהם שהיו ח חקים אבל ינות שלנו שאינם חזקים כל כך אפילו רמת תלתה ואת הארבעה אינו מברך עליו בורא פרי גפן ונראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום כלומר בימינו שהיונות חרשים גם אם יש 25% יין זה לא מספיק ומה שיעור המדיגה אז הוא אומר כל מקום לפי מה שהוא בהתאם לענבים טבע ענבים וכולי ושאיר אותנו במצב שאנחנו תלויים ועומדים הגעה זה הרמה ובלבד שלא יהה היין אחד משישה במים כי אז ודאי בטל כלומר אם היין מגיע לשישית אז בטל אבל אם זה מעל שישית אזי עדיין היין יין לפי כלומר לפי רבנו גם אם יש בו טעם יין כל שהוא פחות מ-25% פחות מרבע אינו יין וברכתו שהכל אפילו שיש בו טעם יין ולפי שיטתעם אם יש למשל חמישית כן לאלא לא שישית אלא חמישית שזה 20% א הם מברכים עליו ברכי הגפן ו רבנו זו ברכה לבטלה אנחנו מברך עליו שהכל ואין יוצאים בו ידי חובה. ובאמת הרב יוסף כבר כתב על כך בהרחבה ובהדגשה ומתוך ביקורת גדולה שהיין של העדה החרדית היה בו רק 17% יין והיו מברכים עליו גשן והוא הרב יוסף ברך עליו שהכל והורל ברך עליו שהכל לכן היום כבר יש מה שנקרא א פרסום י בית יוסף שמברכים עליו בורא פריג לפי הבית יוסף א ונכון נכון שבאמת על היין של העדה החרדית אין אפשרות בשום פעמים ואופן לברך עליו בורא פרי הגפן לפי רבנו