מצוות עשה מן התורה לשפר ביציא מצרים בליל הסדר וזוהיא בעצם המצווה הגדולה של זכרון יציאת מצרים אשר אנחנו יודעים שאנו עושים אותה יום יום בקריית שמע של שחרית ובקריית שמע של ערבית וכאמור גולת הכותרת בליל הסדר. אבל כל המדקדק בדברי רבנו שהם בעצם סיכום של מה שנמצא במדרשי ההלכה מחילתא וכן במדרשים וב בגמרות יראה שהמצווה מן התורה היא לא רק לזכור יציאת מצרים על דרך הזכירה בלבד אלא לספר ביציאת מצרים והגעת לבנך על דרך האגדה והחוויה יכול מראש חודש האם חובת סיפור יציאת מצרים מתחילה כבר אולי מראש חודש ניסן שבו נגלו תלמוד לומר בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים מפניך כלומר שהאגדה הזו היא לא בכדי אלא על דרך החוויה של קשירת חברות שירת הנוער הצעיר הילדים אלינו ואנחנו לאבותינו התחברות ששרת הדורות בתוך נטיאה של האמונה שאנחנו נגיע לבעולה שלמה שזה רק חלק מתהליך ולכן זכרון יציאת מצרים כל יום זה רק זכירה מדרבנן אבל המצווה של זכירת יציאת מצרים שהיא מדאורייתא היא בליל הסדר ודווקא בליל בסדר ודווקא בעבור זה בשעש מצה ומרור מונחים לפניך כי אז כאמור אין זה אין זו רק שכירה לעבר אלא זו התחברות אל העבר התובנה שבהוה שאנחנו חלק מתהליך של גאולה והאמונה לגולה העתידה זו בעצם הפריסה הגדולה ולכן אנחנו לא לחינם בברכת הגאולה בהגדה בכוס שני שבאמת אנחנו מודים על העבר ברוך אתה השם געל לנו וגעל את אבותינו ברוך אתה השם געל ישראל עוד על העבר אבל סוף סוף אמרנו גאלנו אותנו ואחר כך את אבותינו מדוע כי כיוון שאנחנו להבדיל מאבותינו קיבלנו תורה עניין לעם. אז מטבע הדברים יש לנו לא רק יציאה מעבדות לחירות אלא אנחנו חלק מתהליך שבו העם היהודי א' ברמת היחידים ב' ברמת האומה כולה צועדת עד עט עם עליות ומורדות לקראת שלמות רוחנית ואז התקרין על כל האנושות כולה עד לאחרית הימים. ההכרה התובנה באמונתו יתברך ולכן גאלנו אותנו וגעל את אבותינו אלא מה שסיא סיים של הגאולה השלמה זה יהיה רק בית שלישי אם בו המשיח ואז כבר נהיה מקרימים על כל אומות העולם כיוון שבית שני נחרב והניסיון להתמרד מיידית ולבנות בית שלישי נחשל ודוקה באכזריות גמורה על די הרומאים. לכן רבי עקיבא הוסיף בברכת געלנו תפילה לעתיד שהקדוש ברוך הוא יגלל אותנו ויביא עוד נאכל מן הזבחים מן הפסחים נשמח בציון עירך כלומר עוד נראה בבניין המקדש בבית שלישי והתחדשו הקורבנות ונוכל להגיע לרמה הרוחנית הנחספת א לצורך זה רבותיי אנחנו צריכים להבין שמושג עולה הוא רק לעם שיש לו ייחוד, יש לו ייחוד, יש לו ערכים וזה רק עם שקיבל תורה מסיני. זוהי הסיבה אשר אנחנו מדגישים באגדה ואומרים והיו שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים שם. פירושו של דבר שלא שינו את שמם, שלא שינו את לשונם, שלא שינו את לבושם. ואז ובמורה גדול זה גילוי שכינה. בזכות זה שעדיין אבותינו שמרו על היסודות היהודיים יהדותיים שניח אברהם אבינו, היה גילוי שכינה וחזרו אל חק האמונה. כאן המקום להבין מצד אחד אנחנו אומרים שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ולא שינו את לבושם. חנוך משפחת החנוכי כלומר שמרו על השמות לא לחינם הכתוב פרט את שמותיהם ולא רק שכתוב פרט את שמותיהם החנוכי הלבני שלב לומר שם שמיים עדיין היה בהם אז אם באמת זהו מצבם כצד כותב רבנו בהלכות עבודה זרה פרק ראשון שהביא את דבר השתלשלות ההתנתקות האנושית מאמונה בייחודו של עולם עד לבואו של אברהם אבינו אשר החזיר אתרשנה ההכרה בייחודו של העולם אבל אז הוא אומר שיהיה הולך על דבר ומתגבר בבני יעקב הנלבים עליו האמונה של אברהם אבינו ו נעשת בעולם אומה יודעת את השם. כלומר עוד לא אומה אין תורה אלא אומה יודעת את השם. אז כבר יש להם משהו מצוין שם השם האמונה באלוהים. עד שערכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיה ולעבוד עבודה זרה כמו תן. חוץ משבט לוי שעמד במצוות אבות ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה זרה. כלומר מדובר שהעם היהודי התבולל וכמעת כת היה והעיקר שתלברהם נעקר וחוזרים בני יעקב לטעות העמים בתעיותן ומהבת השם אותנו משמרות השבוע לאברהם אבינו עשה משה רבנו ורבן שכונבים מושטחו וכולה כלומר אנחנו צריכים להבין איך להתמודד עם הסתירה הזו והיו שם לגוי מלמד שהיו ישראל מצוינים כלומר של שנות שמם, שלושנות לשונם והדרך המאוד מאוד נוראית שבה מתאר הרמב"ם שכבר כמעט כת כל מה שהשקיע אברהם אבינו וכל אבותינו היה הולך לאיבוד וכבר התבוללו ברמה האמונית התבוללו והיו עובדי עבודה זרה אלא מוריי ורבותיי אין ספק שהעובדה שתמיד יש קבוצה שלומי מוני ישראל כמו לוי אז וכמונו היום בעת הזו שיש קבוצה של שמונה מניפלו שם מיעוט לומדי תורה מתפללים משתדלים לקיים את המוסר ותגינות הצדק במשפט תורה זה בנצר משורשיו יקרין על כלל האומה והיא תחזור בתשובה אבל עוד משהו שגורמים לא דתיים באומה היהודית תראוי באיזה רמה הם גורמים לו דתיים הוא עדיין קורא לשם שלו ראובן שמעון לוי אליעזר הוא עדיין קורא לשם שלו בשמות יהודיים משפחות משפחותיהם עדיין שמות משעות יודעים עדיין יש איזשהו סבמן יום שבת שעות עבודה מנוחה אפילו בצורה חלקית יש קידוש יש כזה דבר זה נקרא ויהי לגוי ראינו בחוץ לארץ גם ודים לא דתיים יש להם מזוזה על הדלת ויכולת לדעת זה הבית של יהודי בזכות המזוזה שנמצאת על הדלת זה נקרא ויהיו שם לגוי מלמד שהיו מצויים שם יש איזשהו סימן זהות ודי זה לא שזה מספק כמעט רגע כת אומר רבנו הכל היה לו חיבוד אבל העובדה שעוד נשאר משהו משהו מהזהות היהודית עם כוח מחץ אפילו קטן שמוביל זה מה שמביא רבותיי את התקווה ואת הסיכוי שברית בין הבטרים תתקשם והיא תתגשם כמו שהתגשמה במצרים כך היא תתגשם בימינו וכן הלאה כאן המקום לציין מורי ורבותיי שבעצם בהגדה שלנו אנחנו מגוללים מה שקרה במצרים ומגיעים רבי יהודה הה נותן בהם סימן תצח עדש בחקות ולפי רבנו בנוסח הגדה שלו מיד ניגשים רבן גמליאל אומר כל שלו אמר וכולי שאז הוא עומד על הפסח מצה ומרור כמשמעותיים לעניין עובדן הזהות היהודית וההתחברות החדשה לבורא עולם ואז ניגשים רבותיי לומר חלק מנהלל וברכה על הגאולה אבל תמן וכן הרבה אגדות אחרי דצך עדשאב הוסיפו דרוש שלא נמצא אצל רבנו והוא הדרוש שרבי יוסא הגלילי אומר מנין אתה אומר שלקו המצרים באמצעים 10 מכות וכן הדרוש של רבי אליעזר אומר מנין שכל מכה ומכה שגיר הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים הייתה של ארבע מכות וכן דרוש רבי עקיבא מנין שכל מכה ומכה שהביא הקדוש ברוך הוא על מצריםמצרים הייתה של חמש מכות כל הדרש הזה כל הדרושים האלה לא נמצאים רבנו לא שהם לא נמצאים דראשי הלכה אבל אבותינו התנדבו להוסיף את זה בבחינת כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח והרמב"ם ודאי היה מסכים איתם אבל כאן יש תוספת כמה מעלות כתובות כפולות ומכופלות למקום ברכו זה כבר סלילת הדרך להודעה כמה מעלות טובות כפולותכפלות למקום ברכו עלינו אילו הוציאנו מצרים ולא עשה בהם שפטים דיינו במי בגויים בסדר אלו עשה בהם שפטים ולא עשה דין באלוהם דיינו אלו עשה דין באלוהם ולא הרג את בכוריהם דיינו וכך אנחנו ממשיכים הלאה אבל באמת אני אנחנו שואלים מה היינו מסתפקים רק בזה איפה איפה מתן תורה איפה הכניסה לארץ מנקודת רעות אדמית פרטית לא לאומית לא יהודית על פי חזון ביי ישראל אנחנו חייבים להודות לקדוש ברוך הוא על כל פרט ופרט כי איננו ראויים ליותר ולכן על כל שלב ושלב אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא אבל הקדוש ברוך הוא איננו מודד אותנו לפי מצבנו בהווה אלא לפי הייעוד של ברית מן הפצרים ולכן די בכך שאנחנו מעוטטים לקדוש ברוך הוא שאנחנו שווים אליו כמו אבותינו עם קורבן פסח שעוזתו שם שבים אליו ונמולו למרות שכבר הרבה זמן לא נמולו ואז שני דמים דם הפסח ודם מילה זהו העיתות כדי שהקדוש ברוך הוא נגלה המקום מורה זהוא גילוי שכינה את דודים ההתחברות היהודית לקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא אלינו ואז אנחנו עוברים את המסלול שנרצה או לא נרצה אנחנו נקבל אותו השאלה מי מאיתנו יחבה אותו על אחת כמה בכמה שה טובה כפולה מוכפלת למקום ואז אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא הכניסן קרבנו לפני הרץ סיני נתן לנו את התורה הכניסנו לארץ ישראל בנה לנו את בית הבחירה לחפר בו על עוונותנו אבל בברכת הגאולה אנחנו נחזור ונאמר הבית חרב בית הבחירה אבל כן תביאנו לבית הבחירה הבנוי השלמות שלנו זה בקדושת העם היהודי בבית שלישי שלא יחרב לעולם זה קדושת עולם שתקרין על הכל אבל לזכור כל כמה מעלות אינו נמצא בדברי רבנו. זה תוספת שלנו אשר מראה שאנחנו מצד עצמנו, כשאנחנו מעריכים את עצמנו, היינו חייבים להודות לקדוש ברוך הוא. גם עם המהלך של הגאולה איננו שלם. ומכאן רמז. מתווכחים להודות לשם, לא להודות לשם. צריך להודות לשם על כל מה שהוא עושה לנו. אפילו יש בימינו מתירנות נוראה, חילוניות נוראה משתוללת, עובדן זהות יהודית. השם צייר לנו ברמת השלטון ברמת ברמת הקיבוציות היהודית ברמת היחידים השם אצילנו אבל זה לא פותר אותנו מלחבות להודות הבעיה היא איך להודות זה שאלה עם חתית עם הלל בלי הלל אבל גם בלי הלל הרי גם אדם שלא מברך הגומל אומר נשמת כל חי גם אדם שלא מברך הגומל עושה סעודת הודיה זה לא קשור אם זה יום חג או לא יום חג או איזה יום חג צריך להודות לקדוש ברוך הוא על כל פרט גם עם המהלך תרב מושלם וזה כמה מעלות דיינו דיינו דיינו אבל לדעת לדעת זה רק נקודת ראות אנושית צרה שמסתכל על הרגע אבל עלינו להיות מחוברים אל הנקודת ראות הנצחית היהודית עד לעתיד לבוא זהו הרעיון הגלום בכל האגדה של פסח בנין נגאלו ובנישן עתידים לגאל איננו מדברים על העבר איננו מדברים רק על ההובה אנחנו מדברים על העתיד עד למצב שבו כל אומ העולם יכירו ויחזרו לרעיון הגדול של השם אלוהים אחד וזהו הרעיון של הקדיש התגדל והתקדש מרבה העתיד שעוד עתיד שיגיעו לאמונה בבורא עולם בייחודו והתקדל ויתקדש שמו רבי חני בןש