זה פרק שביעי חמץ ומצא הלכה ואלה בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצאתם שעבוד מצרים שנאמר ואותנו הוצאים שם ועל דבר זה ציווה בתורה ואמר וזכרת כי עבד היית כלומר כאילו אתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונדת לפי כך כששועד גם בלילה הזה צריך לאכול ולשתות והוא נשב דרך חירות וכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים חייב לשתות בלילה הזה ארבעה כוסות של יין אין פוחתין מהם ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה לא יפחטו לו מארבעה כוסות שאול כל כ** מהן רביעי אפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיש אישה אינה צריכה הסיבה וכולי וכאמור השתייה ארבעה כוסות אלו כולן צריכים להיות בהסיבה עם עשב במהלך כל ה כל ליל הסדר אדרבה ואדרבה והשולחן ערוך לדעתו אם הוא לא שותה בהסיבה לא אוכל את הכזית מצא בהסיבה כל אלה צריך לחזור עד כדי כך רבנו לא אמר כן אבל כאמור לדברי רבנו בעצם עולה שצריך כלל הסדר לשבת כמן חורין להראות כשהוא מסבד שמאלו להראות שהוא בן שהוא בן חורין כאילו הוא זה אבותינו ואבותינו זה הוא זה לא שום הבדל תוצאה מהלכה זו מתעוררת ביתר שעת השאלה ביחס כיצד ינהג בקידוש האם בקידוש יקדש מעומד או מי יושב? שהרי כ** ראשון שותים אותו על הקידוש, כ** שני על הגאולה, כ** שלישי על החלק הראשון של הלל אחרי ברכת המזון וכוס רביעי אחר החלק השני של ההלל. ואם כן, איפה? מאחר וכל הסדר בליל הסדר הוא הוא מפגן של חירות אז הוא צריך להיות מיושב ומצב בכל שלב ושלב והרי נהגו לקדש מעומד מה במקרה זה האם יקדש גם כן מעומד או או שמה לא ואם יקדש מעומד כמנה אז חייבים להזהיר שבשלב השתייה כולם יושבים ומסבים על צד שמאל ושותים את ה*** הראשון בהסיבה באמת בשולחן ערוך כבר מובא בסימן תעג סעיף א מוזגין לו כ** ראשון הוא מקדש עליו הוא מברך שחיינו, אבל הוא לא אמר אם מקדש מעומד או לא מקדש מעומד, אבל הרב יוסף, שכבר חדר והתקבל למנהג מכוח הארי לעמוד בזמן הקידוש, נאמר בהוראות שלו, ויתחיל הקידוש מעומד. כמובן בשעה שהוא מגיע לשתיית ה*** שהוא חייב לשבת ולשתוט בעסיבה והנה מהרית בהגת התפיסחה כותב את הדברים הבאים יש מחמירים לקדש מעומד כסברת רבנו הארי זכנו הברכה שכל הקידושין מעומד על פי הסוד ומנהג רוב ישראל לקדש מיושב כי לא הצריך הרמב"ם לקדש מעומד רק בקידוש סוכה דווקא כמבואר בפרק שישי לסוכה יאויין שם והמחמיר ומי הוא המחמיר לקדש מעומד טוב עושה כי לדעת הרמבם אין זה עושה איסור רק שאין חיוב לעמוד ומיות טוב אל תיקר רע דברי מחרץ אלו מאוד מאוד חשובים מדבריו אנחנו מבינים שהמנהג הקדום והמקורי הוא לקדש מיושב וזה היה מנהג של רוב ישראל והוא מסמך גם על דברי רבנו הרמבם שכתב הלכות סוכה שהוא ראה את גדולי חכמי ספרד שהם מקדשים מיושב חוץ מהקידוש של ליל ראשון של סוכות שהם עומדים עד לשלב שמברכים לשבסוכה ואז הם יושבים ומברכים שחיינו גם על עצמו של היום וגם על מצוות ישבת סוכה זה הוא יוצא מן הכלל אבל רואים בעליל שמנהג הספרדים הקדמונים היה לשבת בקידושים בניגוד למה שהמנהיג ספר המנהיג אומר בשם הרם אז חשבו זה הרמבם וזה לא אין לזה שום ערוה שזה הרמב"ם כי זה הפך הלכתו שאומרים ויכולו מעומד מקדש מעומד ובאמת בעניין הזה עלינו לדעת שהמנהג הקדום אשכנזים וספרדים היה לשבט בקידוש בעל עיתור שהוא חכם מחכמי הראשונים קדום מאוד חי בזמנו של הרמבם אז הוא יצא הוא בא הוא בא מדרום צרפת כלומר מש מקורב לאשכנזים באזור באזורים האלה כי מנהג האשכנזים היה לקדש מי יושב ועד היום יש כאלה שמקפידים על כך בגלל הגאון מבינה שתכף תשמעו את הניסוד שלו בשל התוספות אז בעל ההיתור כותב כתגובה לדברי הרמבם שבלל סוכות ראשון יושבים א עומדים כדי שאחר כך לברך לשבע סוכה ואז יושבים ואז מברכים שחיינו על עצמו של היום וגם על הישבה של בצוכה אז הוא מתבטא בהתבטעות חריגה מאוד דעת חיצונים מי שמקדש מעומד ובגלל לל סוכות אין לשנות מהמנהג עד כדי כך ביטוי מאוד מאוד חריף ולכאורה מה לא לקדש מחמה מה אכפת לו בין אם קדש מעומד בין אם מקדש מיושב אלא עלינו דעת שחכמי התוספות חמ שנקמונים ומחרות רגעון מבינה חמשת זחרונים היו בדעה שיש לקדש דווקא מיושב כיוון שאחד מקדש לכולם אז צריך ביטוי של קביעות ואם זה עומד זה ערי זה לא קביעות ולכן הקפידו מאוד על הישיבה כאמור זה היה המנהג אבל כבר בזמן חכמי הראשונים כבר בזמן המנהיג שהוא אחד מחכמי הראשונים היו נועגים לעמוד ויכולו כי ראו בזה כביטוי לעדות ואמרו ויכלו השמיים והארץ מעומד אז הוא לא אומר בכל הקידוש רק ויכולו ואז יוצא שזה דווקא בליל שבת לא ביום שבת ביום שבת מקדש מי יושב דווקא בליל שבת ולא בלילי יום טובים כי בלילי יום טובים שלא חלים בשבת זה אין לזה שיחות ואין לזה שום עניין לעמוד כן ואז גם מובן למה הללו שנהגו לעמוד בתימן הנמלה הגברים ולא אנשים כי אנשים לא בכלל עדות אבל כאמור כל זה היה לפני הארי שהיו היה מנהג קדום לעמוד רק ויכולו הארי חי לפני 550 שנה הוא עשה מהפכה גדולה מאוד בעניין הזה וכך שאמר שכל הגידושים מעומד מצעמים קבלים ואז זה נפוץ מאוד. הוא היה בן דורו של מרן. אז זה נפוץ מאוד וזה כבש את יהודי אשכנס שגם הם התחילו לעמוד. ואפילו זה חדר לתימן שגם הם התחילו לעמוד. ולכן התלמידי החלים של החבורה היו מקפידים שברכת הגפן יברכו אותם מיושב וישתה מיושב. שלא יהיה כעם ארץ ששותה מעומד. הקפידו לפחות בשלב הזה של העניין. אנחנו קוראים את דברי מהרץ כעת ומבינים מה מסתתר מאחורי הדברים התמציתיים שלו. יש מחמירים לקדש מעומד כסברת רבנו האריזל שכל הקידושים מעומד על פי הסוד ומנהג רוב ישראל לקדש מיושב כי לא יצרך הרמבם לקדש מעומד רק קידוש לסוכה דווקא כמבואה בפרק שישי לסוכה לנשם אז נשים לב שהוא מודע לכך שלפי המ ג הקדמון או לפי עיקר הדין איך שהשכנבים סוברים שזה עיקר הדין ואנחנו טוענים לפי המגדמון שיושבים בזמן הקידוש אבל בימיו של של מרית היו אומרים מה יקרה לך אם אתה תעמוד ועל זה הוא אמר יש מחמירים כי לכאורה מה חומרה יש בכך שהוא עומד איזה מין חומרה אלא מה כבר אין לך כוח אתה יקרה לך משהו פגע בבריאות שלך תעמוד זו הייתה הנימה של הדברים שמירים כאילו ראו בזה מה אכפת לך לעשות דבר כזה ולכן באמת הוא סיים ואמר שלפי הרמבם אין איסור ובזה הוא רומז שלפי בעל העיתור יש איסור לפי התוספות יש איסור רק לפי הרמבם שהוא אמר שזה מנהג וזה נכון וזה הוא צודק לפי הרמבם אין איסור לעמוד אז הוא אומר מאחר ולפי הרמבם כי לדעת הרמבם אין זה עושה איסור רק שאין חיוב לעמוד ומוד טוב אל תיקר רע מה אכפת לך אבל משמע שהדבר הכי טוב בליל סדר ובמיוחד שהוא לא ליל שבת יש בן מהתחלה כיוון חורים בתחילה ועד סוף אבל אם כשהרי השתייה של כ** ראשון היא בעסיבה וכאמור כל סדר ליל הסדר הוא מפגם של חירות בהסיבה ולכן זו הדרך הטובה ביותר אבל הללו שהחמירו על עצמם לקדש מעומד יזהרו מאוד שבש לו של ברכת המזון ואז כבר מתקרבים לשתייה ישבו יסבו יברכו גפן כמו בני חורין וישתו כמו בני חורין אז זה הערת הגרה לכל מי שנוהג לקדש מעומד גם בליל הסדר שיזהרו מאוד שהכוס הראשונה תהיה בהסיבה רבי חמיש