כידוע השנה ארץ חץ החל בשבת וליל הסדר הוא במוצאי שבת ולכן ליל הסדר הקידוש הוא מורכב מאוד והסימן שלו הקנה כלומר בהתחלה מברך בורא פרי הגפן זו י י ו אחר כך קידוש כלומר קידושת היום קדושת יום טוב אחר כך נר כמובן מדליק אותו מאש מצויה מברך בורא מאורי האש ואחר כך ה הבדלה המבדיל בין קודש לקודש כי השבת קדושה חמורה ויום טוב קדושה קלה המבדיל בין קודש לקודש זוה הבדלה ואחר כך זמן שחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ואחר כך שותה כ** ראשון. וכידוע אחרי שהוא שותה כ** ראשון מביאים נטילת ידיים. לפי הרמבם מברך על נטילתי דיים לפי מרן אינו מברך על נטילי דידיים ומקבל את הכרפס ואוכל. מברך בורא פרי האדמה ואוכל. לפי רבנו כזיית. כרפס מרן פחות מקד את קרפס בעני שאל השואל מה הדין אם אדם קידש בליל הסדר שהוא מוצאי שבת קידוש רגיל דהיינו דרך בורא פרי הגפן קדש ברך שהחיינויענו ושתה את ה*** ולא אמר הבדלה לא אמר מורה האש ולא אמר גדלה מה הדין בשולחן ערוך אור החיים סימן תעג סעיף ראשון נאמר כך מוזגין לו חוס ראשון ומקדש עליו ומברך שחיינו ואם חל בשבת אומר ויכולו ואם חל במוצאי שבת אומר יקנה ואם שכ להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה, ישלים האגדה עד גאל ישראל ואחר כך יבדיל. כלומר, מרן מתייחס למציאות שהוא נזכר שלא אמר הבדלה עד שהתחילה גדה. כלומר שכבר אכל את הכרפס ואז בצדק, אם הוא כבר אכל את הכרפס אז הוא לא צריך למהר, ימתין לכוס שני ואז כשיברך הגפן יאמר בורא מור האש המבדיל בין קודש לחול המבדיל בין קודש לקודש וישתה זה נכון אבל מה יהיה אם הוא שתה את ה אם הוא זכר שלא הבדיל עוד לפני שאכל את הכרפס שהרי אסור לאכול במוצאי שבת לפני שמבדילים על ה***. אפילו הבדלה על התפילה לא מתירה את האכילה. אפילו לעשות מלאכה במוצאי שבת רגיל די במה שאנחנו אומרים בלי שם מלכות המבדיל בין קודש לחול. אבל בשביל לאכול במוצאי שבת יש צורך להבדיל על ה*** כדי שיהיה מותר. חול. ואם כן, איך יאכל את הקרפס? אם הוא נזכר שעוד לא הבדיל, הוא צריך להבדיל. אז אומר המשנה ברורה במקום שבאמת לפי מרן, אם הוא נזכר לפני אכילת הכרפס, שיבדיל במקום ורק לאחר מכן יאכל את הכרפס. אבל המשנה ברורה וכן בביאור הלכה הוא מביא אחרונים שחולקים על העניין הזה ואומרים שאפילו נזכר לפני אכילת הכרפס לא יבדיל לא יבדיל לפני אכילת הכרפס אלא ימתין עד גאל ישראל ושם בכוס שני יאמר את ההבדלה וזאת משום שאין להוסיף בין הכוסות ונסביר את הדברים. המרן בשולחן ערוך באור החיים סימן תעב אומר מתי? אם בכלל מותר להוסיף על הכוסות לא מרען אלא הרמה בשימה בסעיף זם אומר הרמה כך אה הגהה ונראה לי אם לא שתה כ** שלישי או רבעי בהסיבה אין לחזור ולשתות בהסיבה ויש בה חשש שנראה כמו סוסיף על הכוסות אבל בשני כוסות ראשונות יחזור וישתה בלא ברכה כלומר האשכנזים ההולכים לפי הרמה פוסקים כמו רבנו שמברכים גפן על כל כ** וכוס ואילו מרן אומר על כ** ראשון מברך כ** שני אינו מברך כ** שלישי שחר ברכת המזון מברך כ** רביעי אינו מברך לכן אומר הרמה שאם הוא מוסיף כ** בין שני לשלישי ישתה בלי ברכה. כיוון שדידם כל כ** וכוס מארבעה כוסות זה עם ברכה, אז שלא יושיב כ** עם ברכה אלא בלי ברכה. רבנו כותב בפרק שביעי מהלכות חמץ ומצא הלכה י'. כל כ** וכוס מארבע כוסות האלו מברך עליו ברכה בפני עצמה. וכוס ראשון אומר עליו קידוש היום וכוס שני קורא עליו את האגדה כ** שלישי מברך עליו בורכת המזון כ** רביעי גומר עליו תהלל ומברך עליו ברכת השיר ובין הכוסות האלו כלומר בין ראשון לשני בין שני לשלישי אם רצה לשתות שותה בין שלישי לרביעי אינו שותה מור כאן מתדק מביא את הירושלמי ש שאלו אם בכלל ישתה ולמה לא ישתה ואמרו שבין ראשון לשני בין שני לשלישי ישתה כי אין חשש לשחרות תבוא הסעודה ותקבור את היין ותפיג את השפחת היין אבל בין שלישי לרביעי לא ישתה כי מה יאכל אחרי העיינות מטרים האלה ואז יש חשש לשחרות. יוצא שהאיסור להוסיף על הכוסות הוא לא בגלל שהוא מוסיף מהמצווה של ציבור, אלא רק מחשש שחרות. דבר נוסף, למה מברך על כ** וכוס וכוס בורא פרי הגפן? אומר מורי ובית צדק, לא בגלל הס דעת, אלא בגלל שאנו רוצים להראות שכל כ** וכוס הוא מצווה בפני עצמה. שהרי אם אדם שוחט 100 עופות, 100 בהמות וזה אחר זה ברכה אחת לכולם. איננו מברך על כל אחד ואחד. וכן, אם אדם היה לו כמה וכמה בתים לבדוק בדיקת חמץ, מברך ברכה אחת לכולם והולך מבית לבית ובודק. כך יוצא שגם ב לא היינו צריכים לברך אל מלה שאנחנו רוצים להראות שכל כ** וכוס הוא מצווה בפני עצמה ולא בגלל הסעת ולכן הדבר פשוט שכשאדם רוצה לשתות יין בין כ** ראשון לשני בין שני לשלישי הוא לא מברך עליהם כיוון שאין בעיה של הפסח דעת והוא כבר ברך ואין צורך לברך כי זה לא מצווה זה תוספת יוקר זה סתם תוספת שהוא רוצה לשתות ולכן מה יהיה אם נזכר שלא הבדיל לפני אכילת הכרפס? האם יצטרך להבדיל? התשובה ודאי. כי החרץ איך יאכל? הרי אסור לו לאכול את הכרפס בלי הבדלה. האם יוכל לברך? הרי ה*** הזה הוא איננו מן המצווה. התשובה הרי כל האיסור לאוסיף רק מחמת שכרות, אבל מבחינת הרשות הוא יכול להוסיף. אלא מה? שכל עוד הוא שותה מאותו יין. אין דעת לא צריך לברך. אבל אם הוא שותה יין מחמת מצווה, מצוות הבדלה, בוודאי שיברך עליו. כי אחרת כאמור אסור לאכול את הכרפת. אבל אני בא ואומר כדי לצאת ידי כל חששה של ספק ואומר זאת אפילו לפי מרן ואפילו לפי החולקים על מרן. ואומר מה הבעיה? הרי אתם יכולים להורות לו להבדיל על להבדיל על ה*** לפני הכרפס רק לא יין אלא כחמר מדינה שהוא קשה לפתח ערק ויברך עליו שהכל נהיה בדברו ויאמר את ההבדלה וישתה מעט וכך יוכל לאכול את הכרפש ואז אין לכם שום חששות לכל שיטותיכם יתרה מיתו אפילו לפי מרן שאומר שבין ראשון לשני לא יברך סוף סוף יכול הוא לקחת יין מסוג אחר והרי בליל הסדר בדרך כלל אין אדם יושב ואוכל לבד אלא מסיבים רבים אינן רואות מנהג ישראל יפה הוא שבני זוג ערירים או שכבר ילדיהם התחתנו וכולם נפוצו מחכים ל כנים נכנסים מכרים ומשובים רבים ואם כן יביא יין משוג אחר ויברך הטובה מתיב ויבדיל על כך וכך יש לנו מה שנקרא הבדלה על ה*** ואין ברכת הגפן שהיא תחשב לבטלה אין אין ברכה לבטלה כי זה הטוב המתיב יתרה מזו אדם אשרוצה לשתות ארבעה כוסות בליל הסדר כל כ** ממין אחר ויש רבים הוא לא בודד אז יש ברכת טוב מתיב. רק למה מברך הגפן? כדי להבליט שזה מצווה כל אחת נצווה בפני עצמה ואז הוא מקור מברך הגפן אין צריך שיהיה ברחת טוב מתיב. אבל בסתם מסיבות שאין עניין שאין עניין של מצווה אלא רק בגלל שבח והודעה לשם מברך מטיב על יין מסוג אחר. ולכן לא תה הבדלה שונה מכך שאם אכן אין לו ערק והוא נזכר לפני הכרפס שענו דעת לכל הדעות לכל הדעות יש צורך לברך רק מה או על ערק או כאמור הטובה מתים הוא סכם בדברי רבותי יוסף שלקח אותם המשנה ברורה אבל הם רכבים את ההלכות נאמר כשאחל במוצאי שבת ושכח להבדיל אם נזכר קודם הכרפס יבדיל מיד על כ** אחר כדי שיוכל לאוכלו שאסור לטאום קודם הבדלה וכולו אמר אם או לא מברכים ואנחנו כבר הסברנו מה עושים ואם נזכר אחר כך כל שהתחיל בהגדה אין לו להפסיקו להבדיל אלא יבדיל על כ** שני אחר ברכת אשר גע לנו ואנחנו מסכימים איתו שאם נזכר אחרי הכרפס יברך בכושני מי הוא יברך ברכת מורי האש במקום שנזכר שלא ידחה את זה עד אחרי כ** שני אפשר ואם נזכר באמצע סעודה יבדיל מיד ואם מה יעשה אז יברך על הגפן או לא יברך על הגפן ברכת הגפן אין שום סיבה שיברך כי אין גדר שלא צריך דעת אלא לפי שיטתנו או יברך על ערזה הדבר הטוב ביותר או הטוב המתיב ובזה הוא מראה שהוא עושה הבדה על ה*** ואם נזכר כשיהיים ברכת המזון יבדיל על כ** שלישי אנחנו מסכימים ואם נזכר אחר כך יבדיל על כ** רביעי מסכימים? ואם נזכר אחר כך יבדיל על כ** חמישי ויברך עליו בור פי גפן וגם על זה אנחנו מסכימים כי כאן הם חוברים למנהג אבותינו בתימן שהיו שותים כ** חמישי ובברכה אלא שהוא מנמק שהרי שיח דעתו ולשתות אחר כ** רביעי אנחנו אומרים לא דווקא אלא כ** חמישי יכול לשתות אם ירצה רבי חיים גשם סדר