בפרק שמניכות חמץ מצה הלכה תשע ואחר כך נמשך בסעודה ואוכל מה שהוא רוצה לאכול ושותה כל שהוא רוצה לשתות ובאחרונה אוכל מבשר הפסח ואפילו כזית זהו האפיקומן שאוכלים את ה את המצית מצ כזית קורבן פסח שזה עיקר המצווה וזה נקרא קומן רק מה בימינו שלנו שאין לנו קורבן פסח מהר מי בני בית המקדש אז אנחנו אוכלים במקום זה כזית מצה ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל ובזמן הזה אוכל כזית מצא ואינו טועם אחריו כלום כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצא בפיו שאכילתן יהיה המצווה כאן המקום לעיר הערה של תמיה לפי אנציקלופדיה תלמודית אשר יש להם ערך שנקרא אפיקומן ואיך מגדירים את הערך הזה פרוסת המצחים לאכול בסוף הסעודה בליל הסדר של פתח ומחילה מקבות תורתם זה לא נכון האפיקומן זה כזית קורבן פסח שצריכים לאכול בסוף הסעודה ורק בזמן הזה כל עוד בית המקדש חרב מהרה יבנה אוכלים כזית מצה אבל מהר יבנה ונחזור לכזית של של הקורבן פסח עכשיו נחזור לעניינינו אז כאמור צריך לאכול לסיים את הסעודה בליל הסדר בכזית מצא בימינו שלנו והשאלה היא מה קורה אם אדם שכח או המסובים שחו מלאכול את האפיקומם אז רבנו חנאל במקום מביא כמה כמה הוראות והוא אומר ש הוא מינה שאסור לשתות אחריו ולאכול אפילו דבר מועטק ואף על פי שאכלו על הצובע כמו שכתב רבנו בזה ובסמוך חוץ מכוסות של חובה אוכד אמרינן בפסח אמרינן במצה אחרונה שהרי זכר לפסח וכך א נוהגים משכיחין החולק ואם שכח אומר רבנו מנוע ולא אכל מצה באחרונה וברך ברכת המזון כלומר לא נזכר לפני ברכת המזון אלא אחרי ברכת המזון. בן נזכר קודם ההלל בן נזכר אחר ההלל נוטל ידיו ומברך על נטילת ידיים ובוצע על המצה ואוכל ממנה כזית ומברך ברכת המזון אפילו על ה***. כלומר גם אם נזכר אחרי שכבר שתה את ה*** יין שאחר ברכת המזון, לדעתו נוטל ידיים ואוכל כזית אפיקומן, מברך ברכת המזון ועוד פעם שותה כ**. הוא מנסה להסביר, הרי בין שלישי לרביעי לא שותים כ**, הוא מנסה לתרץ את הדברים האלה, אבל הוא מביא רבנו מנוח ובספר האורה הסכים שאין צריך לאכול ממנה מאחר ששכח ולא נזכר ממנה אלא אחר ברכת המזון והטעם לפי שסתם מצוות שלנו עשויות כתיקון חכמים ספר ההורה קיצר במקום שהיה לו להעריך אבל מורי מאיר שם ואומר ולעניין אם שכח אכילת האפיקומן ההוראה מקובלת בפי רבותינו דלאוק רבנו מנוח אלא כמו כתב בספר האורה או כמו שכתב הגעות מימוניות ואז מורי מתחיל לפרט ואומר אם שכח מלאכול אפיקומן עד אחר שברך ברכת המזון קודם שברך בורא פרי הגפן יחזור ויטול ידיו ויברך ברכת המזון הוא פרי גפן ואז אין לו בעיה של תוספת כ** כי הוא נזכר אחרי ברכת המזון לפני בורא פרי הגפן רק כיוון שהוא כבר ברך ברכת המזון אי אפשר לחזור לאכול לחם בלי לטול ידיים עוד פעם אז נותן ידיים ואוכל כזית ומברך ברכת המזון ובור פרי גפן זהו מצב אחד ואם לא נזכר עד אחר שברך ברכת המזון ובורא פרי הגפן אז אין לחזור ולטול ידיו לאכול למה לפי שהיה צריך כ** לברכת המזון כי נתקן כ** נגמר באכילתו בם כן הבו להו שני כוסות בברכת המזון ולא הבו כסדר הכוסות אז מה עושים הרי הוא נזכר אחרי אחרי שהוא שתה את כ** את ה*** השלישי מה עושים אלא ישמוך השאר מצות שאכל לשאר מצות נם מחשובות על מצות שעושים להן שימור כלומר נכון שלכתחילה אנחנו משמרים את מצת המצווה משעת קצירה אבל אצל מצד הדין אם אדם משמר את המצע משעת לישה גם היא נקראת מצה שמורה אז לכתחילה זה לא מה שאנחנו נוהגים אבל בדיעבד ודאי ודאי שאפשר לסמוך על עיקר הדין שגם זו נקראת מצה שמורה על אחת כמה וכמה אלה שאוכלים בליל הסדר כולו מצה שמורה שוודאי ודאי זוהי ההוראה שאין לחזור וליטול בכלל לא צריך לחזור וליטול ידיים אפילו נזכר אחרי ברכת המזון לפני ברכת ה לפני ברכת הגפן אם כל האכילה שלו היא א מצה שמורה משעת קצירה כל מה שהוא אוכל באותו ליל סדר רק מה בתנאי ש יברר שמה שהוא אכל זה היה מצה אחרונה לא אכל תפח אדמה או דלעת או בשר משום שאם הוא אכל את זה באחרונה יצטרך לחזור ולטול ידיים אם כבר ברך ברכת המזון לחזור לטול שלים ולברך בשביל לאכול כזית מצה מצה שמורה אבל כאמור אם נזכר אחרי ברכת הגפן ואם קים לו שהוא אכל מצה ולא דלה ובשר וכל אלה לא יחזור וישמוך שמצה שמורה היא אפילו משעת לישה אבל אומר מורי עוד הוראה שלישית בעניין הזה מי הוא אם בעל הבית אמר הבלן ונברך אב על גב דהב ובעל מהסח הדעת ועשו למחל ולמשתה מכל מקום אם שכח פיקומן ונזכר קודם ברכת המזון שר למכלה ולא אבי הבלן וברך שאמר בעל הבית חדק דרחמנה סמחינן כדמרתם אתקדבן גמליאל סחינן אומר מורי אם בעל הבית בתום הסעודה הסעודה אמר הבלן ומברך ועדיין לא אכלו כזית אפיקומן בשאר ימות השנה כשאומרים הבלן ונברך גמרנו חייב לגשת ולברך א ולא לא להוסיף ולאכול ואם הוא רוצה להוסיף לאכול הוא מברך אבל למה כי זה סח הדעת ורק בעל הבית הוא מוסמח לומר כי אם לא אתקבעל הבית סמכינן אנחנו שומכים עליו אם הוא עוד מוסיף תוספות וכאלה דברים אומר מורי בליל הסדר אם בעל הבית שכח זה שמנהל את ליל הסדר אמר בואו נברך ועדיין לא אכלו כזית אפיקומן תן לכולם כזית אפיקומן למרות שכבר חברן וברך כי אתקדוק אברך כסמחינם אנחנו בסדר סמוכים על שולחנו של הקדוש ברוך הוא ואנחנו יכולים לאכול כזית זה לא נקרא סחת דעת באמת רבותיי זו היא ההלכה שנפסקה בשולחן ערוך בלא כמו רבנו מנוח אלא כמו ספר האורה כמו שמורי פרט הנה בסימן תעז אור החיים סעיף ב' אם שכח ולא אכל אפיקומן ולא נזכר עד שנתה לידיו או שאמר הבלן ונברך אוכל אפיקומן בלא ברכת המוציא ואם לא נזכר עד ברכת המזון אם נזכר קודם שברך בורא פי הגפן יתול ידיו ויברך המוציא ויאכל הפיקומן ממש כמו הוראות של מורי או מורי כמו טעם ויחזור ויברך ברכת המזון ויברך בורא פרי הקבר בשתי ה*** ואם לא נזכר עד אח ר שברך בורא פרי הגפן לא יאכל אפיקומן וישמוך על מצא שאכל בתוך הסעודה שכולן שמורות הן בשעת לישה אבל במקום שנהגו לעשות שימור למצת מצווה משעט קצירה אפילו לא נזכר עד אחר ההל יטול ידיו ויברך המוציא ויאכל פיקומן כאן בהוראה האחרונה הזו של שולחן ערוך מורי לא מסכים מדוע משום שהוא אומר זה שאנחנו נוהגים לאכול משעת קצירה זה דבר יפה מאוד אבל לא בשביל לשבש את המערכות ללכת אחרי שכבר ברך ברכ גפן על כו שלישי ללכת לתול ידיים לאכול כזית הפיקומן שעת צירה ואיך קוראים ולברך ברכת המזון ולחזור לברך בלי הגפן ולשבש את כל ליל הסדר מה פתאום לעניין ההוראה האחרונה הזו אין מורי מסכים בשיטת רבנו אלא שיצת רבנו שסומכים על המצה הרגילה שגם היא נחשבת מצה שמורה הגה ויחזור ויברך על ה*** ואין לחוש במשי על הכוסות כלומר זה הרמה שמסביר את הספר של מרן אבל כאמור מורי בשיטת רבנו עלבד רבנו לא מסכים להוראה האחרמה של של מרן בוודאי ודאי לא לדברי הרמה רבי חנרן Š