שיעור תורה מפי הרב ד"ר רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבה הראשי של קריית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל.
הרב ד"ר רצון ערוסי הלוי הוא מומחה להלכה ומשפט עברי, דיני ממונות, מורשת הרמב"ם ומנהגי עדות.
השיעור הועבר בחסות 'מכון מש"ה למורשת הרמב"ם', שנוסד ע"י עמותת 'הליכות עם ישראל', ומוצג באדיבות אתר 'נצח ישראל' (net-sah.org).
הטקסט הופק באמצעות מערכת תמלול ממוחשבת משיעור מוקלט. על אף הניקוי והעריכה, ייתכנו שיבושי ניסוח קלים.

---
אנחנו בעצומם של עשרת מהתשובה ולקראת היום האדיר יום אדיר במשנה הלא הוא יום הכיפורים והנה לפי מנהגנו אנחנו אומרים אבינו מלכנו כל יום בעשר תמי תשובה למרות הכל יום שבת קודש חדל אש חדל אש של הבת יחדל הזעקות אלא אנחנו חוזרים להתפלל רגיל לפני הקדוש ברוך הוא כי שבת היא מלזעוק הוא תשועה סליחה הכל קרוב לו ולמרות שיום הכיפורים ויום השבת ויום טוב לדעת רבנו הרמב"ם כולם נקראו שבתות השם אין צפק שכל שבת ושבת יש לו את הייחוד שלו יש בהם את המשותף ויש בהם את הייחוד יום הכיפורים אמנם שווה ליום שבת בכל איסורי מלאכה מדאורייתא ומדרבנן אבל הנה ביום שבת אסור חנן אסור לזעוק ואלו ביום הכיפורים הוא יום שכל כולו וידויים הוא יום שכל כולו תחנונים ולא הרי זה כהרי זה כי זה ייחודו של שבת קודש וזה ייחודו של שבת יום הכיפורים ומשום כך אנחנו צריכים לדעת שהועיל בכל יום ויום נתייחד בייחוד שלו על אף המשותף ביניהם הרי הייחוד של יום הכיפורים מלבד שבתון ממלכה זה שיש לנו גם כן שבתון מאכילה ושתייה. דהיינו אנו מצווים שלא לאכול ושלא לשתות. וכבר אמרנו בהזדמנות אחרת שהשבתון ממלכה של שבת וחובת האכילה בשבת היא יוצרת דימוי סימול לנו שזה מאין עולם הבא. יום, עולם, זמן שאנחנו כבר לא עושים שום מלאכה. אי אפשר עוד להניח תפילין. אי אפשר עוד לקיים מצוות. בעולם הבא וזהו השבתון במלאכה מלאכת השם אבל זה זמן של אכילה ושתייה דהיינו שכר הצדיקים לחיי העולם הבא חיים נציים חיי השגת השם שיש בהם את האושר הנעלה ביותר ולכן השבתות הם מעין עולם הבא ומי שלא טרח בערב שבת בטרם תכבה עינו ובטרם הסתלק לעולם האמת מה יאכל בשבת אבל יום הכיפורים אבל ביום הכיפורים זה עסק אחר לגמרי. זה לא חוזר כל שבת, כל שבוע, אלא פעם אחת בשנה מזכירים לו לאדם מצב קצת עגום.

שבתון ממלאכה ושבתון מאכילה ושתייה. וזהו המצב של המיטה והקבר. אין מלאכה, אין אכילה או שתייה, אין שכר. זה המיטה והקבר. יזכור האדם את המיטה והקבר פעם אחת בשנה וישוב בתשובה לפני לבורא עולם. לכן המייחד את יום הכיפורים זה שאין בו אכילה ושייה מלבד שאין בו מלאכה. ולכן מכאן אנו מגיעים לכמה הוראות הלכה חשובות. כבר דיברנו אתמול ואנחנו חוזרים ואומרים היום אנוס רחמנא פטרה.

אדם אשר חס וחלילה אם לא יאכל אם לא ישתה עלול להסתכן חובתו לאכול חובתו לשתות. כמובן צריך חת דעת רפואית אמינה ולשאול שאלת רב על מנת שהרב ינחה אותו מה מותר איך מותר אבל באופן בסיסי ונשמרתם מאוד נפשותיכם וחי בהם ולא שימות בהם ולכן אם מדובר בילדים קטנים פחות מגיל תשע שחובתם לאכול ולשתות אסור לנו אפילו לתת להם לטענות לשעות וכן היא יולדת מתוך שלושה ימים או מעל לכך עד שבעה ימים אם היא צאה צורך שהיא מאוד צריכה לאכול או אם הרופא מחייב את הדברים האלה או חולה מיוחד או זקן מיוחד שיש להם הוראה לאכול או לשתות ביום הכיפורים האם יעשו קילוש האם יתלו ידיים האם יברחו על נפילת ידיים האם יאמרו יעלה ויבוא כל הדברים האלה גורמים למבוכה גדולה אקרא לכם את הסעף בשון השולחן ערוך ונאמר את דעתנו בשולחן ערוך נאמר כך חולה שאכל יום הכיפורים ונתיישב דעתו בעניין שיכול לברך צריך להזכיר של יום הכיפורים בברכת המזון שאומר יעלה ויבוא בבונה ירושלים באמת מרן שפסק כך בספרו בית יוסף הביא שתי דעות מעניינות דעת הראש אשר אומרת צריך לברך ביום הכיפורים ברכת המזון מי שאכל חלקשיעור ופתוך אכילת פרס לא עם הפסקות גדולות צריך לברך ברכת המזון ובתוך ברכת המזון לשלב יעלה ויבוא יש לנו יעלהב ויבוא שמזכיר את יום הכיפורים לעומתו סובר הרשבא מה פתאום הוא אומר הנה אם אדם יאכל טבל האם יברך הרי זה הוא בוצע ברך מעץ השם איך יברך באמת רבותיי גם דעת הראש וגם דעת הרשבה אחרי בקשת המחילה מהענקים האלה לא הרי זה כהרי זה אי אפשר לומר שחולה אשר אוכל ביום הכיפורים הוא אוכל טבל הואעברך מעץ השם חובתו לאכול מדין וחי בהם ולא יש שמות בהם אבל מצד שני אי אפשר גם לבוא לומר שנוצרה חובה לאכול מדין קדושת היום אין חובה לאכול מדין קדושת היום יש חובה לאכול מדין שמירת הנפש אבל לא מדין קדושת היום מתי אנחנו מדברים על יעלה ויבוא על רצב חליצנו כשיש פן של אכילה מדין קדושת היום וזה לא כמו ברכות הנהנים. ברכות הנהנים זה משהו אחר. אני אוכל אז אני צריך לברך ברכות הנהנים. מה לי ביום הכיפורים? מה לי בסתם יום חול? אני אוכל אני צריך לטול ידיים משום שכך גזרו חכמים משום סרח תרומה צריכים לטול ידיים. מה ליום הכיפורים?

מה ללא ביום הכיפורים? ואפילו שביום הכיפורים אסירה עלינו הרחיצה אנחנו נותנים ידיים. אבל מן הרגע שאנחנו מדברים על להזכיר את הקדושה של היום אין חובה ולא תק נו בשום פנים ואופן לענג את יום הכיפורים אפילו חל בשבת אפילו חל בשבת אין עונג שבת ביום הכיפורים לאדם שהוא חולה אין אלא יש לו רק היתר ודחו לו את איסור האכילה אבל לא צצה וקמה חומר חובת החונג שבת לכן אחרי בקשת מחילה מהראש ומר רבי יוסף קרו גם יעלה ויבוא לא צריך לומר כמובן אם הוא אמר אז לא חוזר גם הם פוסקים שהוא לא חוזר גם אם לא אמר אצל חלצנו ביום הכיפורים שחל שבת חוזר הדברים פשוטים אנחנו אומרים דעתי בכלל לא צריך לומר. ולכן רבותיי מכאן אנחנו מגיעים לדבר חשוב. כלום יעשה קידוש בליל הכיפורים בגלל שהוא אוכל בגלל שהוא חולה. אומר אומרים הפוסקים האחרונים רובם המכריע וכך פוסק המשנה ברורה וכך פוסק הרב יוסף. קידוש לא כי מאיפה יש לנו קידוש? אין לנו בכלל קידוש.

אנחנו ביום הכיבורים מקדשים אותו בדברים בתפילה לא מעבר לזה. אבל באכילה הוא שתייה. אפילו לחולש מצווה לאכול אין לו קידוש. על מה יקדש? מה יקדש? אמר הרמב"ם אומר רבוכים כל המצוות כל הדברים שתיקנו אותם על פי הרוב תקנו אותם ורוב עמך בית ישראל צמים ואלה שמותר להם את דין דחייה זה מיעוט ואי אפשר להתחשב במיעוט לכן לא תיקנו לא תיקנו מכתחילה דבר כזה לסיכום רבותיי באמת אדם אשר נאלץ לאכול ולשתות ביום הכיפורים אפילו ביום הכיפורים שחל שבת לעניות דעתנו אין קידוש אין יעלה ויבוא אין רצבחר אלא יש ברכות נהנים זה כן יש נטילת הדין זה כן אבל כל דבר המבטא את שיחות הזמן אין דבר כזה לפי מרן השולחן ערוך כן אומרים מעלב יבוא כן אומרים צבחליצנו מוסכם עליבה דרוב הדעות אין קידוש אלה הם הדברים צריך לזכור אותם אבל נציין בתרם סיום נזכור בדרך כלל חולים אנחנו אומרים להם שיאכלו פחות מקשרות דהיינו 30 גרם והפסקה 10 דקות 30 גרם בהפסקה 10 דקות אלא אם כן זה חולה שחייב לאכול בכמויות גדולות לפי ההוראה של הרופאים אבל על כל עוד לא אנחנו מורים 30 גרם בהפסקה 10 דקות 30 גרם בהפסקה 10 דקות ולכן ברכה לפני כן אנחנו מברכים אבל ברכה לאחר מכן אין מברכים למה כי זה לא מצטרף לאכילה אחת ואין צריך לברך על כל 30 גרם כל 10 דקות לברך ברכת מנהלנים לפני כן זה לא כל עוד לא הסיח את דעתו הוא ממשיך והוא נמצא באותו מקום אז היא ברכה אחת לכולם אבל ברכה אחרונה לא תהיה בגלל שלא מצטרפים בגלל ההפסקות הגדולות והקדוש ברוך הוא יסייענו עובדו באמת