דילוג לתוכן העיקרי
Title Body תשובה ID מקור הייבוא מקור הייבוא Published שלח שאלה אל
בדין מוליד בהתזת בושם על הבגד.

האם מותר לבשם את הבגד, זכורני שבשמחות היו מתיזים גם על בגדי האנשים ובוודאי לא הקפידו בכך. כך גם פוסק הרב שלמה צדוק הובא בספרו ספר זמנים תשובה 109 ואין בזה מוליד.

על הבגדים ביום שבת אין להתיז מי בשמים, אבל על ידי האדם או על פניו - מותר.

49764 1 הרה"ג רצון ערוסי
ברכת קוואקר מושרה ונאפה בתנור

אדם שהשרה קוואקר במים פושרים, לא בישל.
אחרי שעתיים שיבולת שועל נהיתה עיסה.
הוא מוסיף גרעיני חמניות, מרדד אותם ומכניס לתנור.
האם ברכתו מזונות? כי נהיה עיסה.
או שמא בורא פרי האדמה, כי לא בישלו בכלל?
 

שריית קוואקר בלי גרעינים, או גרעינים באופן שהוא כמו דייסה,  יש לברך מזונות ולא פרי האדמה.

ואם עירב קצת גרעינים, יש לברך על הגרעינים אדמה.

49763 1 הרה"ג רצון ערוסי
ברכת כהנים עם נעליים

אם כהן עלה לדוכן עם נעליים לברכת כהנים מה הדין או המנהג

אין להורידו בשעת מעשה, אבל יש להסביר לו שזו תקנת רבי יוחנן בן זכאי, שאסור לכהנים לשאת כפיהם והם במנעליהם, ושאין לזלזל באיסור זה כלל.

49761 1 הרה"ג רצון ערוסי
נפילת אפים

לכבוד הרב
מהגמרא במגלה (כב ע"ב) משמע שההבדל בין נפילת אפים ובין השתחויה הוא שבנפילת אפים אין פישוט ידים ורגלים, ובהשתחויה יש פישוט ידים ורגלים.

1. הרמב"ם פסק בהלכות עבודה זרה (פרק ו) שאין להשתחוות על אבנים המפוצלות לה' אלא בבית המקדש, וכל המשתחוה אף בלא פישוט ידים ורגלים מכין אותו מכת מרדות. אמנם מהגמרא במגלה משמע שאדם חשוב לא יפול על פניו אלא אם כן נענה כיהושע והרמב"ם פסק כן בהלכות תפלה וברכ"כ (סוף פרק ה), אם כן משמע שאיסור נפילת אפים הוא לא משום איסור תורה אלא משום יוהרה או טעם אחר שמדמה בנפשו שהוא צדיק כיהושע או שגנאי הוא שלא ייענה כהושע (לפי מחלוקת הראשונים בהסבר הסוגיה שם והירושלמי ואין כאן המקום לזה). למרות שהבית יוסף הפנה מקורו של הרמב"ם לאסור נפילת אפים מדרבנן כהתוספות (כמו שהבינו הם את הסוגיה במגלה). השאלה היא אם כן, לדעת הרמב"ם האם מותר ליפול אפים לשאר אדם או שלא? או שיש בכלל הבדל בין נפילת אפים ובין השתחויה שלא בפישוט ידים ורגלים?

2. הרמב"ם כותב בהלכות תפלה וברכ"כ (פרק ט) שאחר התפלה ישב ויפל על פניו ויטה מעט הוא וכל הצבור. נראה מלשון הרמב"ם ומהמציאות שהיו חיים אז שלא היו כיסאות בבית הכנסת, שהכוונה שלו שישבים על הרצפה וכובשים פניהם בקרקע ולכן היו מטים על צידם (וקשור זה לשאלה הקודמת ששאלתי למה כולם היו צריכים להטות עצמם מעט ולא רק אדם חשוב), שאלתי היא שכיון שיושבים על כסאות לכאורה אף אחד מאיתנו לא נופל אפים. שהרי נפילת אפים היא כיבוש פנים בקרקע וכמו שמביאה הגמרא ראיה מבת שבע שכתוב ותקד בת שבע אפים ארץ, אם כן מה על מה אנו נסמכים במה שאנו עושים היום שאנו יושבים על כסאות ונשענים על יד שמאל או על השולחן בהטיה על צד שמאל? רציתי אולי לומר כמו שכתב הב"י (סימן קלא) בשם רב נטרונאי גאון שתיקון נפילת אפים היא לתלות פניו למעלה מן הקרקע. הרב בעזרת ה' יורה לי את דרך האמת בענין.

1 כבר נפסקה ההלכה שכל אחד יפול על אפיו אחרי התפילה, רבנו, תפילה, ה, [ד] (ג), וכן פ"ט, ה"ב.
2 אתה צודק, אך כבר נשתנו תנאינו, הן בישיבה על כסאות, והן בלבוש, מכנסיים עד כף הרגליים, עיין שו"ת הריב"ד, ח"ב, סי' נב, דברי מארי בעניין. ולכן נהגו גם רוב הרבנים בהטיה על הכסאות.
 

49760 1 הרה"ג רצון ערוסי
משלוח מנות

לכת"ר הרה"ג רצון ערוסי שלומות כנהר,
לפני כמה חודשים הלויתי לחבר סכום כסף לא מבוטל. הוא לא פרע את החוב למרות שמזמן פג מועד הפרעון, על אף שנשבע מיוזמתו להחזיר בתוך שבועיים מתוך קצבת בט"ל שהחל לקבל לטענתו (אני לא ביקשתי ממנו להשבע וזה אף חרה לי). מדובר באדם שנהגתי מזה כ-20 שנה לתת לו כסף ובעיקר אוכל עד לבית ודאגתי לו להסעות, כיון שבאמת היה עני ועדיין נראה לי שהוא עני, אם כי איני יודע בודאות.
השאלה שלי לגבי פורים - האם אוכל להחשיב חלק מחובו כאילו נתתי לו מעות פורים? אמנם אין משנין מעות פורים לצדקה אחרת, אך האם זה המקרה כאן?
אוסיף שיש לי, בעונותי, מעט כעס בליבי עליו (לצערי) שכן הוא נוהג עימי בצורה לא מכובדת ולא עונה לטלפונים למרות שאני מאוד משתדל לא להיות כנושה ולדבר ברכות ובהבנה וביני לבין עצמי מנסה ללמד עליו זכות (הוא אינו רשע בעיניי אלא נוטה אולי לחולי נפשי עקב נסיבות חיים קשות). כ"כ הגעתי למצב שלי אין לצרכי רפואה (לצערי מצבי מסובך), ואלו כספים שחסכתי. הסברתי לו את זה לפני ההלואה. אף נתתי לו מעט מעבר למה שביקש כדי שלא ישפיל מבט. מספק אם הטלפון שלו תקין (הוא מחליף לפעמים) באתי ליד ביתו והבהרתי לו שאני לא רודף אחריו ולא מתכון לשוב לבקש אם יגיד שאינו מחזיר ורק מנסה לקבל תשובה כנה כדי שאדע איך לתכנן את עתידי. הוא אמר שיחזיר בקרוב אך נעלם. הארכתי מעט לומר מה סיבות הכעס, כי אולי זה רלונטי להגדרת "חבר" ומצוה בשמחה.

תודה מראש ויפוצו מעינותך.
בברכת התורה,
תומר גבאי

לענ"ד – לא, כי מחילה אינה נתינה והראיה, שאין אשה מתקדשת במחילת מלוה, רבנו, אישות, ה, יג.
ואע"פ שלעניין קניין המוכר חפץ, ע"י שמוחל חובו של הקונה, חייב במי שפרע אם חזר בו, רבנו, מכירה, ז, ד, הדין הוא רק לעניין מעשה קניין, אך בפורים יש צורך בנתינה לעני, כדי שיוכל לקיים שמחת פורים.
וה' ידריכו בדרך הישרה ויטע השלום ביניכם.
 

49755 1 הרה"ג רצון ערוסי
פרגולה שמשמשת כסוכה

יש לנו מרפסת בצורת פרגולה, שמשמשת אותנו כסוכה בחג הסוכות.
אין לה שימוש אחר במשך השנה.
הסכך עשוי מנסרים ברוחב 10 ס"מ כל אחד ואחת של 1 ס"מ בין הנסרים.
במשך השנה אנו נאלצים לנקות לעתים קרובות את המרפסת מאבק ולכלוך שמביאה אתה הרוח ובימות הגשמים נוצר כעין בוץ.
חשבנו, אולי כדאי לשנות את הסכך ולהתקין סכך חדש ע"י לוחות צמודים.
בעל המלאכה שאמור לבצע את העבודה מציע 3 אפשרויות של רוחב לוח עץ: 18.5, 21.5, 23.5 ס"מ הלוחות לא יהיו צמודים לגמרי בגלל מקדם התפשטות בחורף בגלל הגשמים ובקיץ בגלל החמה. הרווח בין הלוחות אמור להיות 3 מ"מ לדברי המתקין. 
האם שינוי זה ייצור סוכה מעובה כשרה לאורך ימים?

א הפרגולה שיש לך היום היא כשרה למהדרין, וטוב תעשו אם תמצאו כיסוי עליה, לימות השנה כדי למנוע את הנשורת והטינופת.
ב אפשר לקבל את ההצעה המוצעת. כדאי שהלוח בין 23.5 ס"מ יהיה בן 22 ס"מ, וסוכה מעובה היא כשרה.
המרווח 3 מ"מ בסדר, אבל הוא בעייתי. אם גשם יורד, והמים מחלחלים מטה, ניתן להכשיר.

49753 1 הרה"ג רצון ערוסי
שאלות על יריעות גוויל

1 יריעות גוויל המנומרות בנקודות שחורות, לפי הדעה המוזכרת בספר יריעות שלמה (לצערינו, הספר שמשקף את עמדת האחרונים היום), נקודות שחורות כמו של זבוב מת על הקלף ייחשבו כמו נקודות דיו, ולכן יכולים לפסול אות.
2 נאמר על יריעה ששורטטה עבור סופר, אך טרם נכתבה עליה לשם ספר תורה, "שמותר לחתוך ממנה עמודים ולהשתמש בהם אפילו לצורכי חול. בהתאם לכך האם יריעה ששורטטה אך השאירו בה אזור לא מחולק (משורטט לאורך) בהבנה ששמה לא יכתבו. במידה והסופר מתחיל לכתוב ולאחר מכן מוריד אזור זה, האם עדיין ניתן להשתמש בו לצרכי חול?

כתב הרמב"ם בשו"ע, או"ח, מב, ג: לקלף המכובד לשם תפילין, אסור לכתוב עליו דברי חול, דהזמנה כי האי גוונא לגוף הקדושה, מילתא היא, ומהרי"ד משרקי לא השמיט הגה זו, וכתב בס"ק ז, והא דהסופרים כותבין עליהם דברי חול, אמרינן, דודאי מתחילה דעתם להשתמש, הן לדברי קדושה, הן לדברי חול. ולפי זה פשיטא דמותר לכתוב גט על קלף.
ואם התחיל לכתוב על הקלף, או על הנייר דברי קדושה, לא מהני לכתוב עליו דברי חול. אבל תשמישי קדושה מהני תנאי להשתמש בהם, אפילו בעודו בקדושתן, אבל לתשמיש מגונה, לא מהני.

49752 1 הרה"ג רצון ערוסי
שווארמה

שלום הרב, האם למנהגנו שמקפידים על חליטה מותר לאכול שווארמה ( הגלגל של הבשר מסתובב סביב האש וכך הבשר נצלה)? בתודה מראש

כן, כי זו צלייה.

49750 1 הרה"ג רצון ערוסי
ספרים ללימוד

שלום כבוד הרב.
אני תלמיד ישיבת הסדר בשיעור א
אם אפשר לשאול את הרב על איזה ספרים הוא ממליץ ללמוד עכשיו
מה חשוב ללמוד עכשיו
אני לומד את הרבה רמבם אבל ביחד עם זאת יש לי הרבה זמן פנוי

1 משניות עם פירוש המשנה להרמב"ם

2 משנה תורה להרמב"ם

49749 1 הרה"ג רצון ערוסי
מספר שאלות הלכתיות

שלום, אני חייל בשירות סדיר. אשמח לדעת אם יש הקלות בנושאים מסוימים בעקבות כך.
1. אימונים - האם מותר להתאמן ביום שבת? במהלך השבוע אין זמן לאימונים אישיים..
2. מקלחת - האם מותר להתקלח בשבת עם מים שחוממו מחשמל - אני מכיר שהרב קאפח מתיר ואף אומר שזה עונג שבת להתקלח בשבת עם מים שחוממו מהשמש. אצלי בבסיס אין מים שמחוממים מהשמש, אבל הבסיס עצמו מאוד גדול כך שאני תוהה אם יש סברה שגלל שכמות המים שמחוממים בו גדולה בכל מקרה, המים שאני אשתמש בהם לא ישפיעו על חימום המים מחדש.
3. ושאלה נוספת - האם מותר להכין 'מנחה חמה' בשבת?

תודה רבה!

1 בנסיבות של מלחמה - כן.

2 אסור להתרחץ במים שהוחמו בחשמל ביום השבת. ניתן להתיר לחיילים בנסיבות של מלחמה להתקלח במים חמים שהוחמו בחשמל מע"ש.

3 ראה תשובות באתר

https://net-sah.org/faq/30756

https://net-sah.org/faq/30738

https://net-sah.org/faq/30718

49743 1 הרה"ג רצון ערוסי