הרמב"ם כתב (עדות, יא, ה), "וכן הבזויין פסולין לעדות מדבריהם, והם האנשים ההולכין ואוכלין בשוק לפני כל העם, וכגון אלו שהולכין ערומים בשוק, בעת שהם עוסקים במלאכה מנוולת, וכיוצא באלו שאינן מקפידין על הבושה, שכל אלו חשובין ככלב, ואינן מקפידין על עדות שקר".