שלום וברכה
מתוך הספר רבי אהרון לייב: תחילה רבנו מרטיב מעט את ידיו ומשפשפן זו בזו,
כדי שבשעת הנטילה יתפסו המים על כל היד ולא יותירו בה חללים יבשים. לאחר
מכן רבנו מנגב את ידיו היטב, כי לפי ההלכה על הידים להיות יבשות לחלוטין
בשעת הנטילה. רבנו תופס את הספל באמצעות מגבת בידו השמאלית ונוטל את ידו
הימנית פעמיים, מגביה אותה מיד ומקפיד שהמים יכסו את כולה, ומנגב מעט.
אחר כך הוא תופס את הספל בידו הימנית ונוטל באופן דומה את היד השמאלית.
לפני הניגוב הוא מנער את ידיו ומברך 'על נטילת ידים' בכוונה גדולה בשמות
הקודש.
אופן בציעת הפת אף הוא חשוב ומדוקדק: רבנו מסמן בסכין חריץ בחלה התחתונה,
מניח עליה את העליונה, מכסה את החלות ומברך 'המוציא' בעוד הן מכוסות.
אחרי הברכה הוא בוצע את החלה התחתונה במקום הסימון, טובל במלח ואוכל.
מהיכן המנהג של הרב שטיינמן זצ"ל להרטיב מעט את הידים בהתחלה ולשפשפן זו
בזו? וכן גם לגבי ההמשך של נטילת הידים
מהיכן המנהג לסמן את הלחם בסכין בחריץ בחלה התחתונה ולהניח עליה את העליונה?
תודה רבה!