בעקבות שיעור יום השישי ה' בניסן תשפ"ה:
https://www.youtube.com/watch?v=gdYdluLZMtc

נאמר בשיעור כי כביכול מותר לאכל ערב הפסח מצה שאינו יוצא בה ידי חובתו בלילה. כגון: מצה עשירה, מצה מבושלת ומטוגנת וכד'.
אולם לענ"ד אין כן דעת רבינו, שכתב אסור לאכל "מצה" בערב הפסח "כדי שיהיה הכר לאכילתה בערב". משמע כל מצה ולא חילק בין יוצא בה לבין אין יוצא בה. וכך בפיהמ"ש "זה שאסרנוהו מלאכל סמוך למנחה אינו בפת לפי שאין לו אז פת שאסור לאכל מצה ביום ארבעה עשר, אלא מנעוהו להרבות בשאר המאכלות" ולא חילק בין פת לפת, הלא מצה גמורה שהיא חלות תודה ורקיקי נזיר, ועיסת הכלבים, ובצקות של גויים שאין יוצא בהן ידי חובתו בפסח, כלום מותר יהיה לאכלן ביום ארבעה עשר?? קצרו של דבר אין רבינו מסכים לדעת התוספות שמותר בערב הפסח לאכל מצה עשירה, או מבושלת או מטוגנת, או לבצוע עליה בסעודה שלישית אם חל ערב הפסח בשבת.