הרמב"ם הלכות ייבום וחליצה פרק שישי הלכה יב
שאלה
בפרק ו הלכה יב בהלכות ייבום וחליצה נאמר הייתה היבמה ערווה על הבעל כגון שעבר או טעה ולקח את אחותו מאביו ונפלה לפני אחיו....ואם הייתה הייתה זו שהיא ערווה על הבעל מותרת ליבם...הרשות בידו שאלתי האם התכוון רבינו דווקא באותה ערווה שברישא-אחותו מאביו דווקא או לערווה מסוג אחר?!שהרי האחים כולם אחים מאב והדבר קשה ואם הרמב"ם רומז על ערווה אחרת ואן כן איזוהי?! התקשיתי בכך אשמח לקבל את תשובת הרב
תשובה
לא. אלא כגון שהנפטר נשא שתי אחיות, כלומר שאחת מהן ערוה עליו, אך אינה ערוה על הים, כי לא תפסו הקידושין באחות אשתו.