שלום וברכה, רציתי לשאול,
האם יש לבאר את גדר הדברים שמותר לדבר עם האשה בעת תשמיש ואלו שלא, כי ראיתי שבשו"ע אה"ע סי' כ"ה סעי' ב' כותב "ולא ינבל פיו בדברי הבאי", ומיד אח"כ כותב שמותר "לספר עמה בענייני תשמיש כדי להרבות תאוותו", ולכאורה דברים בענייני תשמיש המרבים תאווה הם ניבול פה?
ואנסה לנסח כמה שאלות ספציפיות:
א. האם יש כאן איסור או מידת חסידות?
ב. האם האיסור (דברי הבאי, ומה זה בדיוק?) תלוי בתוכן או בסגנון, כלומר, האם יש סוג תכנים מסויימים שאסורים, ואזי הם אסורים גם בלשון נקיה, או דלמא להיפך, הסגנון הוא הקובע, כלומר שמה שנאסר הוא שפה גסה אבל בשפה נקיה הכל שרי, או שמא צריך "תרתי לטיבותא" שפה נקיה ולשון נקיה?
בתודה רבה