שלום כבוד הרב

כתב רבנו בהלכות תעניות פ"ה הלכה י"ב: "...אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד"
וכתב מורי בהערה כ"ב: "..וכך נהגו אבותינו.. ורק כאשר סיידו בלבן הניחו אמה על אמה כנגד הפתח ללא סיד לבן ואף צבעוהו כחול כהה זכר לחורבן ומשום מה היה מקום זה נקרא "מנורה"".
וכך כתב מורי גם בהליכות תימן (עמ' 270) "אין שום בית שאין מניחים בו שיור לזכר חורבן בית המקדש. בכל בית מניחים בקיר הפרוזדור מקום, כאמה על אמה בלי סיד או יותר, בלי סיד וצובעים אותו בצבע שחור. גם בחדרים משיירים מקום, בלי סיד-לבן, וצובעים אותו כחול תכלת."

א. יש מהאחרונים שהתנגדו לצביעת האמה על אמה, מדוע נהגו בתימן לצבוע את האמה על אמה בצבע כחול (ושחור)?
ב. מורי ציין בספרו הליכות תימן שנהגו להניח אמה על אמה גם בחדרי הבית, האם גם היום יש לשייר אמה על אמה אף בחדרי הבית?

בכבוד רב
ידידיה קאפח