מנהגי עדות שונות
1 איך אנו אמורים להתנהג כאשר אנו בסביבה דתית אך לא פוסקים לפי רבינו וזה יוצר מצבים של ניגודיות שיש דברים שלנו אסור ולהם מותר כגון: בדין אמירה לגוי מותר להם לרמוז ולנו אסור או שלהם מותר להניח מאכלים בשבת כאשר הפלטה דולקת ולנו אסור איך אנו אמורים להתנהג האם בגלל שלהם מותר אז אני יכול ליהנות מכך או שלמרות שלהם מותר בגלל שלי אסור אז אסור לי ליהנות מכך?
והאם יש הבדל בין צבא או ישיבה או שבת חברים?
2 מה הדין אם בשבת חברים אני התמני היחיד והם שמים את האוכל ישר על הפלטה בשבת כאשר לנו זה אסור אז האם מותר לי לאכול מאוכל זה כי להם מותר או שבשבילי זה נחשב חילול שבת של ישראל ואסור בהנאה?
1 בעניינים שהם בגדר דין, להבדיל ממנהג, עליך לנהוג לפי הדין, אבל בהצנע, כי אתה מיעוט בקרבם.
אבל מבחינת המנהגים, כי אזלת לקרתא זיל בתר נימוסיה.
בישיבה, ראש הישיבה קובע את ההלכה והמנהג בישיבה.
בצבא, בעניין דינים, כל חייל לפי מסורת אבותיו. במנהגים, לפי רוב החילים, שאתה משרת עמם.
בשבת חברים, בעניין הדינים, כל אחד ינהג לפי מסורת אבותיו ובענייני כשרות יש להחמיר, כשיטת המחמירים, כדי לא להכשיל את הללו שלפי מסורתם, יש בדבר איסור.
ולגבי המנהגים, לפי הרוב באותה שבת.
2 בדיעבד ניתן להתיר. לכתחילה יש להנחותם לנהוג כשיטתנו.