לגבי שילוש זמן לימוד תורה
שאלה
רבנו כותב בהלכות ת"ת פ"א הלכה יא' שרבנו כותב בשליש האחרון שיבין אחרית דבר מראשיתו ויוציא האסור והמותר וכו.. האם רבנו מדבר על כל אדם או רק מי שזכה להיות תלמיד חכמים? כי בפועל דבר זה אפשרי רק לתלמידי חכמים.
ועוד, מי שהוא לא בר הכי להבין אחרית דבר מראשיתו מה ילמד באותו השליש האחרון?
ועוד, האם הלכה למעשה לימינו חייב להקדיש שליש בדיוק מזמנו ללימוד התורה שבכתב והרי בימינו רובנו ככולנו מקדישים הרבה יותר זמן ללימוד התורה שבעל פה.
יורנו המורה לצדקה ושכרו כפול מן השמיים.
תשובה
א כן לתלמיד חכמים אמתי.
ב אבותינו בתימן נהגו להקדיש זמן כל יום לשילוש ובשאר היום לומר לפי הצורך.
אולם מי שיכול ללמוד תשע שעות ביום, כפי שכתב רבנו, ושלוש שעות לעסקים, רצוי מאוד שישלש לימודו ממש. שלוש שעות לכל סוג לימוד.