הרמב"ם פוסק בהלכות שבת פרק כ"ט הלכה י"א "יש לו לאדם לקדש על הכוס ערב שבת מבעוד יום  אף על פי שלא נכנסה השבת. וכן מבדיל על הכוס מבעוד יום אף על פי שעדין היא שבת. שמצות זכירה לאמרה בין בשעת כניסתו ויציאתו בין קודם לשעה זו במעט". 
המגיד משנה מביא את המקור להלכה מהגמרא פרק תפילת השחר וכו'.מהלכה זו משמע שלכתחילה צריך להבדיל מבעוד יום.
לעומת השולחן ערוך בסימן רצ"ג סעיף ג' אמר שמי שהוא אנוס וכו' יכול להתפלל של מוצ"ש מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד וכו'. 
רציתי לשאול איך היה המנהג בצנעא? 
אם היה מנהג אחיד בדבר אם כרמב"ם ואם כשולחן ערוך או חלק כהרמב"ם וחלק כהשו"ע?