לצערי, טרם ביררתי את העובדות. אך הלכתית אין לחשוש. 

א. שמא לא הוחזר אחרי פסח חמץ בעין, כי אין איסור על תערובת חמץ.

ב גם אם הוחזר חמץ בעין, אפשר שהמחזיר אותו חמץ, מכר חמצו לגוי, כמנהג הרווח היום בקרב רבים.

ג גם אם הוחזר חמץ גמור וגם אם לא נמכר לגוי, וגם אם עירבוהו עם חמץ של החנות, שנמכר לגוי, הרי התבטל ברוב.

ד וגם הקונה הדתי לאחר הפסח מאותה חנות, מי אמר שהגיע לידיו חמץ גמור שלא נמכר לגוי (כאמור, גם אם כן, הוא כבר התבטל).