התחשבות בשוכר בימי הקורונה
אני משכירה בשם אימי (שהיא אישה סעודית ודימנטית) חנות.
בזמן הקורונה הקודם השוכר ביקש שאלך לקראתו בגלל הקושי הכלכלי והסגר, ויצא בסופו של דבר שגם ויתרתי לו על חודש שכירות כי החנות לא עבדה וגם הורדתי במחיר השכירות.
עכשיו הוא פונה שוב, ואני מאמינה לו שאכן בעקבות המצב שמצבו קשה, ומבקש שוב או לעזוב לאלתר את החנות למרות שהוא צריך להודיע חודשים מראש וגם מבקש שאוריד בשכירות וגם אוותר על תשלום אחד או שניים.
אני רוצה לאמר לו שמבחינתי הוא יכול לעזוב לאלתר למרות שמגיע לי חודשיים הודעה מראש, ואם הוא רוצה להמשיך, על החודש הזה שלא עבד בגלל הקורונה אנו נתחלק חצי חצי, כלומר במקום לשלם שכירות מלאה הוא ישלם רק חצי.
בסוף החנות שייכת ומפרנסת את אמא.
בעיה שלי שאני חוששת מההקפדה של השוכר בגלל המצב.
מה עלי לעשות?
זהו מקרה קשה למדי. כי המגפה הזאת במובן ההלכתי היא בגדר "מכת מדינה", ויד המחזיק על העליונה, ואם קיבלת דמי שכירות בשיקים דחויים, ידך על העליונה, ולמרות הכל, בגין הנסיבות היית מתבקשת להגיע לפשרה עמו.
ואם אינך מוחזקת, ידך על התחתונה. והצעת הפשרה שלך היא הוגנת, לוותר על חודשיים הודעה מראש, וישלם לך חצי חודש, כי כבר בעבר ויתרת לו.
הצעה נוספת, שלא תוותרי על התשלום, אלא תזקפי לו את זו כחוב דחוי עד שיתאושש, ויפרע לך מעט מעט.