דילוג לתוכן העיקרי

שאלות שונות

שאלה
1 . האם המסורת שלנו לאכילת חגבים מתירה לעדות אחרות גם לאכול?
2. השו"ע מביא את המחלוקת ושתי הדעות לגבי המנהג להוסיף הדסים שוטים האוסרים והמתירים ...
 מרן בשו"ע (תרנא, טו) כתב *"והמדקדקים אינם מוסיפים על ב' ערבות וג' הדסים עבות".
האם מותר לאלה שנהגו להוסיף הדסים שוטים ...להוסיף במקום הדסים משולשים לצאת מהמחלוקת?
2 בימים אלו שמנין ראשון לפני זמן מצוות ציצית. מהי ההנהגה הנכונה בדבר התעטפות בטלית עד זמן ברכת ציצית?
היכן נכון לברך והאם מעומד או מיושב?
3 כב' מורנו הרב, יש לי בעיה גדולה, ואני מבקש את חוות דעתו של כת"ר. 
בכל שנה בשמחת תורה אני חש באי נוחות מול הפיוטים עם כל הכינויים והשמות אדיר, ברוך, גיבור, דגול, הדור וכו'. 
וידוע יחסו של רבנו לפייטנים, וכמובן לריבוי התארים. שלא נדבר על שקרים שיש בפיוטים כמו "צעק משה צעקה גדולה" וכבר ראיתי תשובה כעת בשו"ת הריב"ד בנושא, אלא שמצוקתי גדלה. אינני יכול מצפונית ומחשבתית לומר דברים כאלה ועוד בבית הכנסת. 
וכל שנה אני מסתובב עם הציבור ולא מדבר מילה, אלא מהרהר לי בדברי תורה, ושר פיוט או שניים שיש בהם מיעוט ממה שאפשר לתרץ או להכיל בשיטת רבנו. 
האם פשוט להמשיך לנהוג כך? כי הרי לא ניתן לעקור פיוטים אלה מן הציבור. ואולי השנה, זכינו מאת ה' גם לדברים טובים בגלל הקורונה, שקיצרנו פיוטים, תפילה על הפרנסה, וחשתי את קדושת ראש השנה, ויום הכיפורים מבלי לחוש אי נוחות.
 
 
 
 
תשובה

1 כן. כי ניתן לסמוך על המומחים ובעלי המסורת.

2 יש לתכנן שלפחות אחרי ישתבח כב ריהיה זמן ציצית ואז יברכו.

3 אני מבין לרוחך ואשריך. אבל צריכים אנו להצטייד ברוח הכלת הזולת. כי הללו שאומרים פיוטים אלו, לא מתכוונים בכלל לגבי התוכן, והם יותר מפזמים ושמחים, ואין לדחותם, אדרבה יש לעודדם, עד שה' יסייע בידיהם ללמוד ולהשתדרג, כמו הקטנים שאנו מקנים להם את מציאות ה' והשגחתו בהגשמות גסות. עד שגדלים ומלמדים אותם אמונה זכה.