הנהגה עדתית

שאלה: 

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, כאשר כבודו נשאל לגבי האפשרות לשנות ממנהג הנהוג בתור מנהג אבות - הנהגה עדתית - כבודו השיב "כל תלמיד חכמים אמתי, שהגיע להוראה, והגיע למסקנה ששיטה הלכתית מסוימת היא היותר נכונה...". אני מבין שמבחינת מארי על העוזב את הנהגת אבותיו להיות גם "תלמיד כחמים" וגם "שהגיע להוראה". למה מארי מתכוון בקביעתו "שהגיע להוראה"? הרי אני לפני יותר מ -20 שנה עזבתי אט, אט את כל ההנהגות שלי הספרדיות/מזרחיות והתחלטי אט, אט, לנהוג כדעת רבנו מכיוון שהגעתי למסקנה שדרכו היא הנכונה ואמיתית, אם הייתי רשאי לנהוג ככה? אציין שכמה פעמים שקלתי לשוב, למשל, לברקך אחרי נטילת ידיים כדי לא להראות מוזר בעיני הבריאות אני מביא דוגמה זו סתם כדוגמה, אך הרגשתי שאינני מסוגל לעזוב את האמת הזו "כל המצוות כולן מברך עליהם ועובר לעשייתן". בברכת התורה,

תשובה: 

קיימות מספר אפשרויות שיהודי ישנה מסורת אבותיו, למסורת אחרת:
א. ע"י נסיבות חייו, כגון שנקלע לקהילה אחרת, עם מסורת אחרת, והיא קהילה טובה, מבחינה יהדותית, ואין לו קהילה טובה, כשל מסורת אבותיו. שבמקרה זה, מוטב שיהיה יהודי טוב, יהדותי גם על פי מסורת אחרת, מאשר ישמור אמונים למסורת אבותיו, ויהיה יהודי פחות יהדותי.
ב. אם שאל רב מורה הוראה, וזה הורה לו שהוא יכול לשנות את מסורת אבותיו.
ג. אדם שיש לו קהילה טובה לפי מסורת אבותיו, ואין לו רב, שהוא נוהג על פי הוראותיו, אך הוא עצמו תלמיד חכמים, ומורה הוראה, ומגיע למסקנה אחרי בירור הלכתי מקיף, שבעניין מסוים כמו ברכה על נט"י לפני הנטילה שזו ההלכה היותר אמתית על פי המקורות התלמודיים, ועל פי כללי ההלכה, רשאי הוא לשנות מסורת אבותיו.

תאריך: 
28/02/17 ב' אדר התשע"ז
x

Audio Playlist