שבע ברכות בשיטת הרמב"ם

שאלה: 

1) האם הפנים חדשות צריכים לאכול בסעודה או מספיק שהם נוכחים ואפילו מגיעים לפני מים אחרונים? כי הרמב"ם כתב פ"ב הל' ברכות הל' ט' "אבל אם היו האוכלין אחרים שלא שמעו ברכת נישואין בשעת נישואין מברכין בשבילם אחר ברכת מזון שבע ברכות כדרך שמברכין בשעת נישואין. והוא שיהיו עשרה וחתנים מן המנין". משמע מהרמב"ם שהפנים חדשות צריכים לאכול.
2) האם בשביל לברך שבע ברכות או אפילו אשר ברא צריך שיהיה זימון בעשרה של שבעה שאכלו לחם ושלושה ירק. או אפילו שלושה שאכלו לחם יכולים לברך שבע ברכות ובלבד שיהיה שם עשרה אנשים וחתן מן המניין?
3) האם מותר לאדם שאכל מזונות או ירק לברך אחת מהשבע ברכות או שיש איסור בדבר?
4) האם גם בשבע ברכות של שבעת ימי המשתה ראוי להביא הדס ולברך עליו לאחר הגפן כמו שהרמב"ם כתב פ"י הל' אישות והשמיט זה מהלכות ברכות פ"ב?
5) האם מותר לחלק את השבע ברכות או שאין כלל לעשות זאת? שבשו"ת רבינו אברהם כתב שהגדול שבקהל מברך את השבע ברכות
תודה רבה

תשובה: 

1. כל שהיה בשעת נישואין אף שלא סעד - אינו פנים חדשות, וכן כל שסעד מסעודת חתנים בשבעת ימי המשתה, אינו פנים חדשות.
2. בשביל שבע ברכות או ברכת אשר ברא יש צורך בעשרה סועדים.
3. מדברי רבינו, ברכות, ב, י, משמע שכל שלא היה בשעת נישואין, הוא רלבנטי, לחיוב שבע ברכות, כל שאכל, ובדין אכילתו, יש ברכת המזון, ושבע ברכות.
4. נהגו בשעת נישואין וכן בסעודת חתנים ראשונה.
5. אחד יברך כל השבוע ברכות ואין להפוך ברכות אלו לכיבודים, ולמשלוח מנות, ומתנות לאביונים.

תאריך: 
04/11/16 ג' חשון התשע"ז
x

Audio Playlist