דין צדקה לפי הרמב"ם
שלום כבוד הרב,
1) יש לי חבר שהוא אברך, אך הוא ואשתו מצליחים להסתדר כלכלית, ויש להם ילד כבן
6.
רציתי לדעת - אם אני אתן לחבר שלי האברך כסף ואגיד לו לקנות בכסף הזה מצרכי מזון לילד, האם אני מקיים בכך מצוות צדקה מדאורייתא לדעת הרמב"ם? (חשבתי, אולי זה מתאים לדברי חז"ל על מי שזן את ילדיו שמקיים מצוות צדקה בכל עת). ובכלל, האם לסתם ילד יש דין של עני (לעניין מצוות צדקה)?
2) מלבד זאת, כיצד אוכל לקיים מצוות צדקה מדאורייתא בדורנו? מניסיון שלי, כל מי שתרמתי לו עד כה, תמיד מסתדר גם בלי התרומה שלי, כי הוריו עוזרים לו, או שיש לו תמיכה ממשלתית כלשהי, או שהאשה עובדת (כמו במקרים של אברכים), וכיו"ב. ואין אני מדבר בכלל על מקרים על רמאויות חלילה...
בתודה רבה,
1. אם יש להם בהכנסותיהם, לרבות ביטוח לאומי, כדי לממן את כל צרכיהם, וצרכי בנם, הנתינה להם או לבנם אינה בגדר צדקה, אלא מתנה. ולמרות שכל ילד הוא בגדר עני, מאחר וחובת אביו לזון בנו בן שש, היא חובה מן הדין.
2. יש משפחות, ובוודאי מבין האברכים שאין הכנסותיהם לרבות מביטוח לאומי, כדי לספק כלצרכיהם וצרכי ילדיהם, ולהם מצווה לתת צדקה. זאת ועוד, לא אחת יש הכנסת כלה, או איסוף כספים לצורך אשפוז חולה, סיוע לכאלה היא צדקה.