הלכות נידה על פי הרמב"ם

שאלה: 

שלום כבוד מורנו הגאון הרב ערוסי שליט"א יורנו הרב אודות דינים בהלכות נידה על הרמב"ם.
1. האם היו בתימן שנהגו היתר במגע אך לא בתשמיש בדם טוהר?
2. אשה שרואה פעם שניה לאחר דם בתולים, האם נחשב דם מכה ומותר או דם שעליהם לפרוש ולספור?
3. מהם זמני הפרישה לאחר לידת זכר ונקבה כפי שאתה מורה לנוהגים בשיטת הרמב"ם?
4. האם בזמן הארבעים או השמונים ניתן להקל במגע אם רואה? מכיון שאלו ימי טוהר?
5. אני מבין כי לעניין טבילה לאחר שמונים או ארבעים יש לטבול בלא ברכה. נכון?
6. מה משמעות ימי טוהר לזכר ולנקבה בימינו? תבורך מפי עליון

תשובה: 

1. הצניעות בתימן היתה מופלגת מאוד, ולא נגעו גם בימי טוהר.
2. הדבר תלוי אם היה גמר ביאה, בפעם הראשונה, ואם היא עדיין מרגישה כאבים. שאם היה גמר ביאה, וגם כבר אינה מרגישה כאבים באותו מקום, י שלחשוש שמדובר בדם נידה.
3. לזכר - שבעה ימים נקיים מיום הלידה, ולאחר מכן 23 ימי טוהר, ואם בכל זאת ראתה בימי טוהר, פורשת שבעה ימים נקיים וטובלת בלי ברכה. לנקבה - ארבעה עשר ימים מיום הלידה, ובתנאי שיהיו בזה שבעה ימים נקיים. ולאחר מכן 66 ימי טוהר. כנ"ל בסעיף
3.
4. נהגו שלא להתיר מגע.
5. נכון. יש לטבול בלי ברכה.
6. כמעט ואין משמעות מעשית.

תאריך: 
20/12/15 ח' טבת התשע"ו
תגיות: 
x

Audio Playlist