יקירי, אני מאוד מאוד מיצר וחרד לנוכח "הצונאמי" של הצעות חוק, בענייני דת ורבנות. אני ירא שחוקים אלו, ככל שיחוקקו, יגרמו לכך שתהיה הפרדת הדת מן המדינה. במקרה של הפרדת דת מן המדינה יהיו התפתחויות חמורות ומסוכנות דלקמן:
א. העם היהודי יתפלג, הדתיים והחרדיים יתנהלו בנישואיהם עפ"י ספרי יוחסין, וכל מי שלא יצטרף אליהם, ייפלט מעם ישראל, במהלך הדורות, כי כל הללו שלא ינהלו נישואין וגירושין כדת משה וישראל, יהיו חשופים להתבוללות עם הגויים, וירבו ממזרים בישראל, חס ושלום. צא וראה, בארצות המערב, יש הפרדת דת מן הדינה, ולכן היהודים הרפורמים והקונסרבטיבים, כבר היום עומדים כ 70-80% אחוזי התבוללות. וה' יצילנו מפני תוצאה כזו, בארצנו, במדינת ישראל המתחדשת.
ב. מדינת ישראל כבר לא תהיה מדינה יהודית יהדותית, אלא מדינה מערבית דמוקרטית, כי מה יהיה ייחודה.
ג. אם נרוקן את התוכן היהדותי מן המדינה נחתוך את הענף שעליו אנו יושבים, בקבענו שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, כי ללא תכנית יהדותית, ההגדרה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, היא תהיה הגדרה גזענית, ואם תאמר שמדינת ישראל היא מדינת מקלט לעם היהודי שניצל מן השואה וכיוצא בה, הרי בלי תכנים יהדותיים, היא אינה מקלט בטוח, כי כאמור, במקרה כזה העם היושב בציון עד מהרה חלילה, יהיה ככל הגויים, ויתבולל. ויחדל מקיומו הלאומי. לגופו של דבר, המדינה הדמוקרטית צריכה להיות הפרדה בין הרשות המחוקקת ובין הרשות המבצעת ובין הרשות השופטת, ואם המחוקק יגביל את סכויות בית המשפט ויתערב התערבות גסה בפעילותו, זאת לא תהיה עוד דמוקרטיה. וכך לגבי צמצום סמכויות ביה"ד הרבני והנהגת נישואין אזרחיים וכיו"ב. זו התערבות אסורה בענייני הרבנות שיחסלו את יהדות המדינה.