המלך המשיח מהתורה
אחת הראיות שמביא הרמב"ם לכך שהאמונה בביאת המשיח היא עיקר מהתורה, ולא רק מהנביאים, היא ציווי התורה על הוספת ערי מקלט כשה' ירחיב את גבולות א"י "ומעולם לא היה דבר זה, ולא ציווה הקדוש ברוך הוא לתוהו". הגמרא (לפחות לחלק מהשיטות) אומרת: "בן סורר ומורה - לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? - דרוש וקבל שכר". לפי זה הראייה של הרמב"ם לא שווה הרבה כי אפשר לומר שגם מצוות הוספת ערי המקלט "לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? - דרוש וקבל שכר", ובוודאי לא נגיד על חלק האמוראים שהם כופרים. האם הרב יוכל ליישב בין הדברים?
הרי הבסיס לזכותנו על ארץ ישראל היא ברית בין הבתרים, שבה הבטיח ה' לאברהם אבינו, שזרעו יירש הארץ של עשרה מלכי כנען. ובימי יהושע ודוד ירשנו רק שטחי הארץ של שבעה מלכי כענן, ונשארו שטחים של שלושה: הקיני, הקניזי והקדמוני, ושטחים אלו עתידים להינתן לו בעתיד לבוא. כי מי שקיים את החלק הראשון ל הברית, כך יקיים את החלק השני כי מדובר בברית.