דילוג לתוכן העיקרי

אופן קיום מצוות בין אדם למקום (הבהרת השאלה הקודמת)

שאלה

שלום כבוד הרב.
מזה כחצי שנה אני עושה ושומר מצוות שבין אדם למקום, באופן הבא, אני רושם (–שומר) את נוסח המשפט המצווה, שהוא משפט המשמעת, וממנו אני יוצר בצירוף משפט הגיוני שהוא משפט המשמעת, כך גם עשה הבורא בדרך הפוכה, ממשפט הגיוני יצר בצירוף משפט מצווה, אני מביא כאן מהבלוג שבאתר כיפה דוגמה לעשית מצוות השבת, ומצווה להנחת תפילין, אודה לרב אם יאשר לנו שכך יש לנהוג, או לא כך. קיום מצוות השבת, מצוות שבת כהלכתה לפני עשית מצוות השבת נבאיר כאן משמעות כהלכתה שאנו מביאים מהמילים "אור הלכה" בצירוף אות ג" (ראו כאן בבלוג בנושא "ספר הצורף" בפרק "האות שאבדה) הקורא כאן בבלוג שיעמק ויבין ימצא את עצמו בדרגת חכמה יותר גדולה מחכמתו של שלמה המלך, וימצא עצמו בדרגת נבואה יותר גדולה ממשה רבנו. אנו כאן עושים את המצוות כמו שעושה ועשה אותם הבורא מהכח ולא בפועל, כי כך רצונו של הבורא שנעשה אותם אחריו, כמו אדם אחרי הבורא, ולא כמו קוף אחרי בן אדם (ז"א אחרי משה רבנו. בפועל) וזו דרך אלהים. "אור הלכה"פירושה שמהשפה מתגלה אור הלכה, ומאור הלכה מתגלה השפה, ומאור השפה מתגלה הלכה, ודרך השפה מתגלה אלהים והגאלה, ודרך אלהים מתגלים הגאלה והשפה, כפי שמעידים הצירופים הבאים. אור הלכה+ג–אלף ואו ריש הה למד כף הה גימל– –אור הלכה מגלה לי פו ומיד שפה– –שפה מגלה לי פו ומיד אור הלכה– –דרך שפה אלהים פו מולי הגאלה– –הגאלה דרך שפה פו מולי אלהים– –דרך אלהים פו שפה מולי הגאלה– –דרך הגאלה אלהים פו מולי שפה. מצוות השבת בגמרא (במסכת שבת דף קי"ח ע"ב) אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי אילמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים, "כה אמר ה" לסריסים אשר ישמרו שבתותי" ואחריו כתוב "והביאותים אל הר קדשי.. וכו"לי. מכאן שעלינו לשמור–לרשום. את משפטי המקור של עשית מצוות השבת לפנינו כל אחד לעצמו וכולנו יחד כדי שנגשים את הגאלה המובטחת כאמור בגמרא לשמור שתי שבתות ז"א לרשום את המצווה כפי שמובאת בתורה, ולרשום את הנוסח של המקור (כפי שאנו מביאים כאן) שממנו יצא נוסח המצווה. זהו שתי שבתות. נוסח המצווה כפי שמובא בתורה הוא המשמעת, ונוסח המשפט ההגיוני שממנו יצא הצירוף הוא המשמעות ז"א מהמשמעות יצא בצירוף המשמעת (בראשית פרק ב" פסוקים א ב
ג) שהם הפועל א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם+גימל
ב) ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה+גימל וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה+גימל
ג) ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות+גימל נוסח המקור (של הפסוקים א ב
ג) שהם המצוות של השבת שהם הכוח. הם להלן, (א ויכלו השמים והארץ וכל צבאם+גימל)– א) המלך בא יצר לך צווי יום גאלה ממש– –בצווי מלך גילו מאכל השמים והארץ– –צווי המלך גילו מצאו לך בריאה ממש– –גילו בכך אלהים מצווה לי אוצר ממש– –בכך צווי אלהים מגלה לי אוצרו ממש– –צו ממך גילו באו לי השמים והארץ– –בצו מלכי גילו מאכל יהוה אוצר ממש– –בצווי מלך גילו מאכל השמים והארץ– –בצו ממלך יהוה גילו שמים וארץ אכלו–(אכלו בששת ימי המעשה) –גילו שמים וארץ אכלו בצו מלך יהוה– –גילו השמים והארץ אכלו בצווי מלך– –גילו אוכל בצוי מלך יהוה אוצר ממש– –היום ממציא בשכלו יוצר מלך גאלה– –מלך ממציא בשכלו היום יוצר גאלה. הנה כאן שלושת המקורות הנבנחרים של מצוות השבת, ונוסח המקור א) ויכלו השמים והארץ וכל צבאם+גימל– –בצווי מלך גילו מאכל השמים ןהארץ– –בצו ממלך יהוה שמים וארץ אכלו
ב) ויכל אלהים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה+גימל–
ב) ששת ימי בראשית אכלו עמל מילים בכך עולה היום גאלה.
ב) וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה+גימל–
ב) עמלו שלם ימי בראשית השביעו יום שבת כך גאלה.
ג) ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות+גימל–
ג) ששת ימי ברשית אכלו כל עמל מילים ואת אור הבורא בשבת תוך היקום שבע, ולי לדת גאלה. לסיכום. בשבע ימי בראשית השמים והארץ וכל הבריאה אכלו את המילים שהם עשרה מאמרות שבהם ניבראו ביום השביעי היקום וכל הבריאה שבעו מאכילת המילים של המאמרות ושל האור של הבורא שייצא מהם, הגמרא מסכת שבת דף קי"ח ע"ב. אמר רבי יוחן בשם רבי שמעון בר יוחאי אלמלאי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים כאן אנו מקימיים את שמירת שני השבתות, ז"א רושמים את נוסח המקור שממנו יצא מקור הצווי של השבת ושומרים–ורושמים את נוסח מצוו השבת שיצא בצירוף מנוסח המקור, אם כל ישראל ישמרו–ירשמו את שני הנוסחים האלה מיד ניגאלים, כאן בקישור הזה ניתן לקרוא באינטרנט את שלושת הכרכים של ספרי הצורף רצוי לקרוא קודם את ההקדמה של 9 מאמרים לפירסום כדי להבין את שיטת הפיענוח של המילים והמשפטים המובאים בספרים בקובץ pdf בוורדפרס אם הינכם מחפשים פענוח מילה או משפט מסוימים חפשו אותה בשלושת הכרכים סביר להניח שתמצאו אותם בכל הכרכים בצירוף שונה נוסף, כמו כן ניתן לקבל את הכרך הראשון של ספר הצורף המודפס בחינם ראו כאן בבלוג קישורים לקריאת הספר באינטרנט בחינם במאמאר קריאת ספרי הצורף בחינם. מצוות הנחת תפילין אנו כאן נעלה על הדרך שבה הבורא ערך את תוכן הטקסט המקורי של מצוות הנחת תפילן, כך רצון הבורא שיוודע המקור כדי שעמו יעשה את המצווה לא בדרך עול ושלא יקיים אותה בפועל ממש כמו קופים אחרי בן אדם (אחרי משה רבנו) ואתם עמו תעשו מנוסח הטקסט המקורי שאני מביא כאן, את נוסח הטקסט של הצווי, ובכך אתם מקיימים את מצוות הנחת התפילן, כמו בני אדם אחרי הבורא, ותידמו לבורא כי זה רצונו. (שמות י"ג ט)–והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך+גימל– –אנכי יהוה מלך בכל ידע לי גילוי תוכן רז נעול– –כך עולה לי ידע וגילוי לכל רז בינה נכון ואמתי– –אני מול רז בינה כך עולה לי גילוי תוכן כל ידע– –אנכי יהוה מלך בי תוכן כל ידע גילנו לי רז עול– (כאן מתגלה הסיבה שהבורא יצר ממנה את עול מצוות התפילין) (דברים ו - ח) וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך+גימל– –גילוי לטעם עול תפילין בך תוכן טהור אמיתי קדש– יהוה מלך, –בך טעם עול תפילין גילוי תוכן טהור אמיתי לקדש כבוד הרב כך אני חושב שצריך לקיים את כל שאר המצוות שבין אדם למקום בזמן גאולתנו זו, אשמח אם כבוד הרב יתיחס ויביע דעתו על כך בברכה דוד

תשובה

אין יותר טוב מכך שאדם יקיים מצוות שבינו לבין המקום בדרך הפשוטה ביותר. כלומר עליו לדעת מהי המצווה וכיצד יש לקיימה לפי ההלכה, ובשעה שהוא מקיימה, יקיימה מתוך תובנה שבכך הוא מתדבק בצור העולמים, ע"י שהוא מרסן את יצרו ומידבק ביוצרו, ע"י נפשו המשכלת שהיא צלם אלוקים שלו, כפי שבראו יוצרו.