דילוג לתוכן העיקרי

דיני סתם ושונות

שאלה

לכבוד הרב שלום וברכה
1) סופר שבאמצע כתיבת מזוזה קרתה לו טעות ומרוב תסכול העיף את הקלף מידיו לרצפה, והיו כתובים שם שמות שאינם נמחקים ושם הויה, כיצד יכפר על מעשיו? כמובן שאחרי שהבין מה עשה הוא התחרט מעומק ליבו.
2) סופר שגרד את כתיבתו שכתב וגילה שמחק שם 'אלוקינו' עם ק'. נחשב שאיבד שם אזכרה?
3) מגילה שנכתבה על גבי קלף סיד, לנו הנוהגים כהרמב"ם, מה דינה? הרמב"ם כותב שהיא פסולה, האם הכוונה פסולה להוציא בה ציבור ידי חובה אבל אפשר לקרות בה עם הש"צ ונחשב כאילו קרה ממגילה, או שאין הבדל בינה לבין ספר מודפס?
4) בכתיבת נוסח תימן האם כל אות צריכה קוץ בראשה? (תחילת הראש מצידה השמאלי ככתיבה הספרדית)
5) הרבמם כותב בהלכות ס"ת תפילין ומזוזה פרק א בהתחלה, חיסר קוצו של אות שזה מעכב, על איזה קוץ הרמב"ם מדבר? רק על קוצו של יוד או שכל אות יש לה קוץ שמעכב ואם כן איפה נמצאים הקוצים הללו המעכבים?
6) איפה אוכל לראות תיקון סופרים לאותיות הלפופות והמשונות שהרמב"ם מדבר עליהם, ואיך הם נראות?
7) דיברתי עם חבר על הלכות הרמב"ם והערותיו של הרב קאפח. והוא אמר לי שיש דברים שלא פשוטים וברורים כמו שמציג זאת הרב קאפח. למשל גבי עניית אמן והקדמת 3 תיבות בתפילת 18 קודם ש"צ שהרב קאפח סובר שאין לעשות כן, והוא אמר לי שאח של הרב יחיא אלקאפח סובר שבשיטת הרמב"ם המנהג היה כן לענות. כאילו שיש מחלוקת גם במסורת של מנהג תימן ובשיטת הרמב"ם. אז מנין לנו שכל מה שסובר הרב קאפח בטענה שכך קיבל מסבו זה באמת מה שסובר הרמב"ם הרי גם במסורת לפי הרמב"ם יש מחלוקת?
8) כיצד אפשר להכין מטרנה לתינוק בשבת? מחמת איסור לישה. לדאוג שיהיה יותר נוזלים מדייסה? שהתערובת תיהיה נוזלית יותר?
9) אם הרב יוכל להסביר לי את העיקרון וההבדל בין אב מלאכה ומעין אב מלאכה ובין תולדה, שאוכל להבין ולדעת איזה פעולה היא אב ואיזה תולדה, כי לא הבנתי את דברי המ"מ בהלכות שבת. ואם יוכל להמליץ על ספר ללמוד הלכות אלו על בוריין.
תודה רבה וכל טוב.

תשובה

לשואל: הפניתי שאלות 1-6 לר' הדר צברי, שהוא סופר סת"ם, הן משום שאין לי פנאי והן משום שדרכי לחנוך את תלמידי. ולכן יש והוספתי על דבריו או שיניתי את דבריו.
1. באם עשה כך בזרוע (מתוך כעס) שמא הוא צריך לבדוק את עצמו באם כתיבת סת"ם בכלל מתאימה לו? בשלבים המוקדמים של התלמדות תמיד האפשרויות לתסכול מוגברות ולכן עדיף בשלב זה (שיכול לקחת די הרבה זמן) יכתוב אך ורק מגילות. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם). זאת ועוד, לעולם על כל אדם לזכור, וכל שכן סופר סת"ם שכל המשבר כלים בחמתו, כאילו עובד עבודה זרה.
2. כיוון שכתב א' ול' כבר כתב שם אדנות. היה יותר כדאי לקלף מלכתחילה. (ר' הדר צברי סופר סת"ם)
3. מכיון שכיום נכתבו כ"כ הרבה סת"ם ומגילות ומכיוון שהרבה שנים היה מאוד קשה להשיג גויל או קלף מעובד כהלכה אנו סומכים במקרים מסוימים על שיטות אחרות (שלא של הרמב"ם) ומכשירים בדיעבד משום עת לעשות לה'... בדיעבד אם יש רק מגילה על קלף כזה יכול להוציא את הציבור או את עצמו אך עדיף שהציבור ימצא לעצמו או ירכוש מגילת גויל. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם) ב"ה יש תלמידים שנשמעים להמלצה לרכוש מגילת גויל, כן ירבו, ובמיוחד ספרי תורה.
4. בכתב היד התימני המקורי (ולא לדאבוננו כמו שהרוב כותב היום בחיקוי של כתב ספרדי) קיימים קוצים בראשי האותות בצד השמאלי וזה ליופי האות או יציבת הקולמוס. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם)
5. הרמב"ם מכתווין לקוץ שמשנה את צורת האות כגון רגל ה - ה' שבלעדיה תשתנה צורתה לד' או ר'. כמובן גם האות י' שאם רגלה חסרה, פסולה, ועז"ה. (ר' הדר צברי, סופר סת"ם).
6. בכל תיקון סופרים נוסח תימן/הרמב"ם יש אותם. רצוי מאוד שסופר שמתחיל לא יקפוץ לים כתיבת ס"ת לפני שהתנסה בכמה וכמה מגילות וכן מזוזות. (ר' הדר צברי סופר סת"ם)
7. כך דרכו של עולם, שיש שמועות ושמועות שונות, מהן בדוקות ומהן שאינן בדוקות. וכלל יהא נקוט בידך, תפוס את הודאי והזנח את הספק. מארי מורה לנו, בידיעתו, ובאמינותו, וזהו ודאי. ומוסרי השמועות הם בגדר ספק ביחס אליו. אלא אם כן מוסר שמועה מסוים הוא כמו מארי, שאז אלו ואלו דברי אלקים חיים, וכל אחד ינהג כמנהגו, עד שהעניין יתברר.
8. לגבל בשינוי.
9. אם מלאכה היתה במשכן, תולדה לא היתה במשכן, אבל שווה בתכלית המלאה לאב מלאכה. מעין אב מלאכה דומה ביותר גם מעשית וגם בתוצאה לאב מלאכה.