דילוג לתוכן העיקרי

הערת מארי הסותרת לכאורה את משנת רבנו

שאלה

שלום מארי! אומר החבר במאמר ראשון, פסקה כ"ז גבי גרים: "... ולא ישתווה עימנו". מארי במקום בהערה 27 מעיר: "איני יודע במה, ולא מה כוונת ריה"ל". הכוזרי, פסקה קט"ו: "... ועם כל זה לא ישתווה המתגייר בדיני ישראל עם האזרח, כי האזרחים במיוחד מוכשרים לנבואה". כלומר, רק האזרחים - לאפוקי הגרים! והנה לנו שוני בין הערת מארי לריה"ל. דריה"ל מפורשות אומר שגר לא יכול להגיע לנבואה ומארי אומר שהוא אינו יודע במה הגר שונה מיהודי! קשה עליי לקבל זאת. דהרי אמנם כולנו בני אדם, והיכולת לטעות מצויה בכל, אך מארי למד זאת, תרגם זאת ואולי אף לימד זאת, את הנאמר בפסקה קט"ו, ולא ייתכן לומר שמארי אינו יודע שיש שוני בין גר ליהודי או שלחלופין נעלמה ממנו זאת. ולכן חשבתי לומר דאולי מארי ידע זאת, אך לא סבר זאת! ובאמת מצינו באיגרת תימן (עמ' ל"ז): "... כי איוב וצפר ובלדד ואליפז ואליהוא כולם לדעתנו נביאים, ואע"פ שאינם מישראל". הנה מוכח שהרמב"ם סובר שתיתכן הנבואה לגוי, ומכאן נאמר שק"ו שהיא תחול על הגר. ומש"כ מארי בהערה - אין זה אלא לומר שאין דעתו נחה מסברת ריה"ל, ושהוא בדעת רבנו בעניין הנ"ל. אך עדיין קשה על מארי! דאמנם רבנו סובר שאין הבדל בין יהודי לגר לעניין נבואה, אולם באופן כללי מוכח לנו שרבנו סובר שיש הבדל בין גר ליהודי: הל' איסורי ביאה פט"ו, ה"ז: "... וקהל גרים אינו קרוי קהל ה"' - כלומר, יש הבדל בין גרים לבין עמ"י, אז קשה על מארי שסבר על ריה"ל שהוא אינו יודע במה שונה הגר מן היהודי! וכן בהל' מלכים ומלחמות פ"א, ה"ה: "אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות, עד שתהיה אימו מישראל, שנאמר: 'לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא' (דברים י"ז, ט"ו)". א"כ, אז אפילו רבנו מפרש מפסוק בתורה שיש הבדל בין גר ליהודי. ובתלמוד, סנהדרין (לט:): "א"ר יצחק: מפני מה זכה עובדיהו לנביאות? מפני שהחביאה מאה נביאים במערה..." רש"י שם: "שהרי גר היה, ואין השכינה שורה על המיוחסין שבישראל, כדכתיב: 'להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך"'. כלומר, מה שהיה קשה לגמ' לפי רש"י זה איך זכה עובדיהו לנביאות והרי הוא היה גר?! (על אף שהנ"ל הוא רק פירוש רש"י לגמ', ואין זה מחייב את רבנו לפרש ככה, והגם שלא לכולי עלמא עובדיהו חשיב כגר..) חשבתי אולי מסבר לומר שההערה של מארי הינה רק לעניין הנביאות המדוברת שם, אך מדברי מארי משמע לכאורה שהוא מדבר בסתמא, על הכל. אודה למארי על תשובתו לנ"ל, ושה' יאיר דרכו ויחזק אותו בעבור שיחזק אותנו

תשובה

אכן שאלתך היא שאלת חכם. תחילה אשיב על מה שנראה כמחלוקת לכאורה בין רש"י וריה"ל - מחד, לאמר: אין נבואה לגרים. ובין הרמב"ם מאידך, לאמר: יש נבואה לכל אדם הראוי לנבואה, ללא הבדל ייחוס גזע ומין. ואח"כ אתייחס לתמיהתך על הערת הר"י קאפח ז"ל. ובכן גם ריה"ל לא יכחיש שיש נבואה לגויים, כי זו גמרא מפורשת, ב"ב, טו, ב, ועוד מקורות אחרים. והם המקורות לדברי רבינו באיגרת תימן. אלא שהמתבונן בדברי חז"ל, שם יראה שיש דרגות שונות לנבואה: נבואת האדם לעצמו, נבואת הגוי לגויים ונבואת היהודי ליהודים ולגויים. עיי"ש היטב. נבואת הגוי לעצמו או נבואת הגוי לגויים, הם דברי הגמרא ב"ב, שם, ואותם לא יכחישו ריה"ל ולא רש"י, שנביאי ישראל התנבאו לגויים וליהודים, כולם מסכימים. גם רש"י וגם ריה"ל וגם הרמב"ם. השאלה היא האם גר הוא כמו יהודי לכל דבר כדי לזכות בנבואה בדרגה גבוהה, שלימותית, גם לגויים וגם ליהודים. מהגמרא, סנהדרין, לט, ב, ניתן להביא כמו רש"י, שהיתה סיבה מיוחדת מדוע עובדיה הגר זכה לדרגה זו. ואפשר שהרמב"ם יסכים לפרשנות זו של רש"י. אבל גם רש"י וגם ריה"ל וגם הרמב"ם יסכימו, שהגרים אינם קהל ה', כל עוד לא נטמעו היטמעות חיובית בקהל ישראל, כלומר שהתחתנו עם יהודים במהלך הדורות, עד שנעלם שם גויות מהם. כך גם לגבי דין ממזרות וכך גם לגבי מינוי מלך או לשאר שררות. וממילא שגרים כאל הם כיהודים לכל דבר, לרבות אפשרות היותם נביאים שנשלחים לנבא לישראל ולאומות העולם. ומדוע אין הגר שטרם נטמע בישראל זוכה לכך, כי גירותו, שהיא חיובית, והוא הגיע אליה כתוצאה מהיחשפותו לתורת ישראל והכרתו באמת שבה, אבל היא טרם הפכה להיות מוטמעת באישיותו, היא טרם השתרשה בו. ולכן קשים גרים לישראל כספחת, הן בשל חומרותיהם ודקדוקיהם המופרזים, והן בגלל האפשרות והחשש, שיתאכזבו, ויפנו עורף ליהדות. ולכן רק גרים שנטמעו עם יהודים בנישואיהם ובחייהם, הופכים להיות מושרשים והופכים להיות קהל ה' לכל דבר ועיקר. לרבות האפשרות היותם נביאים שליחותיים לישראל ולאומות העולם, גם לפי רש"י וריה"ל וגם לפי הרמב"ם. אשר לר"י קאפח ז"ל. הדבר פשוט, שלא נעלמו ממנו דברי ריה"ל ביחס לנבואת הגרים, ובוודאי שלא נעלמו ממנו דברי רבינו בהל' איסו"ב ובהל' מלכים. ואין ספק שהערתו 27 בפיסקה כז, מאמר ראשון, היא תמיהה על דברי ריה"ל. אבל שים לב לניסוח הזהיר של תמיהתו. ולא בכדי. כי אם היה בטוח שריה"ל בדעה מוחלטת שאין גרים זוכים כלל לשום נבואה בשום דרגה הוא היה תמה על דבריו, בפיסקה קטו מאמר ראשון, ומפנה לגמרא ולא רק לדברי רבינו. והעובדה שהר"י קאפח לא העיר דבר בפיסקה קטו, מעידה שהוא הבין את דברי ריה"ל כפי שהסברתי אותם ועם הסבר כזה הוא יכול להסכים. ולכן בפיסקה כז, תמה הר"י קאפח למה התכוון ריה"ל, ולבד ההבדלים הנזכרים בהלכה כמו באיסו"ב ובהל' מלכים, בין גרים ובין ישראל. וה' יצילנו משגיאות ויאר עינינו במאור תורתו, ויסייענו לידע אמיתת תורתו.