1-2. אכן יש חובה להתדיין בדין תורה, בכל זמן ובכל מקום, כי זוהי ההלכה. ובזכות הלכה זו ושימורה, עמנו שמר את משפט התורה, ומשפט התורה שמר על האופי הריבוני של עמנו, ועל השאיפה לחדש את הריבונות של עמנו בארצנו. כי הלכה זו גרמה לכך שנצרוב בתודעתנו שכמו שאין אומתנו אומה יכולה להיות מדינה יהודית יהדותית, אלא בדין היהודי שלה. דא עקא, לצערנו הרב, אירעה תאונת דרכים היסטורית בתקומתה של מדינת ישראל, שהיא אימצה משפט כללי ולא את המשפט של עמנו. ודבר זה טעון תיקון, לא בדרך של מהפכות, אלא בדרך של תמורות איטיות והדרגתיות, ככל שנשכיל ליישם את משפט התורה בבתי דין לממונות, אבל באופן יעיל ומודרני ולהנחיל אותו בלבבות של עמנו. לכן לענ"ד שופטים יראי שמים ות"ח, שנמצאים במערכת ומפנים בעלי דין לבתי דין לממונות, והם מפרסמים מאמרים בעניין משפט התורה ומנסים להשפיע מעמדתם שלהם למען משפט התורה, אין לפסלם אלא לקרבם, כדי שבכוחות משותפים נקדם את משפט התורה הלכה למעשה.