ברכות ק"ש

שאלה: 

שלום וברכה לכבוד מארי אשאל כת"ח, ראיתי שכבוד מארי אומר בש"ות באינטרנט שהבקי שלא הוציא בשפתיו את ברכות ק"ש, הש"ץ מוציאו יד"ח. אך לכאורה מפורש אחרת בתשובה שענה רבנו (תשובה ריט) שם נשאל רבנו בדיוק על העניין הזה. וענה: "וכלל הוא בכל הענינים, שש"ץ אינו מוציא אלא מי שאינו בקי". האם יש תירוץ? אשמח לדעת את פסיקתך וכמובן את הטעמים לכך, (וכן את הטעמים בכלל לכך שאתה פוסק שש"ץ כן מוציא יד"ח. ברוך תהיה

תשובה: 

עליך לדעת, שיש הבדל בין דיני ברכות בכלל, ובין דיני תפילה (=שמונה עשרה) בפרט. שדיני ברכות בכלל, כל השומע ברכה מחברו ומתכוון לצאת ידי חובה, וכל שכן שענה אמן, יצא. בעוד שבדיני תפילה אין השומע יוצא ידי חוה גם אם ענה אמן אחרי הש"ץ, כי התפילה היא אישית, ואין אדם מוציא את חברו, גם לא מדין שומע כעונה. ויש רק דרך אחת, למי שאינו יודע להתפלל, שש"ץ בעשרה מישראל, יוציא אותו ידי חובה בתפילה בקול (=חזרת הש"ץ). והשאלה היא מהו הדין בק"ש וברכותיה. האם כדין תפילה או כדין ברכות. והנה בהלכות תפילה, ח, ה, כתב רבינו: "וכן לא יהיה אחד מברך ברכת שמע והכל שומעין ועונין אחריו אמן, אלא בעשרה, וזההוא הנקרא פורס על שמע". משמע שדי בכך ששמעו מן הש"ץ את הברכות וענו אמן יצאו, בשונה מן התפילה. ובאמת שלפי רבינו, הפורס על שמע, הוא החזן שקורא ברכות שמע בקול רם, וכל הציבור שהם לא פחות מעשרה, שומעים ועונין אחריו אמן. ואינם אומרים עמו מילה מילה, כמו בתפילה, כשהיא תפילה אחת (לחש של הציבור וקול רם של החזן). כך לכאורה משמע מדברי רבינו כאן. בעוד ששיטת הראב"ד שונה, שלדידו פורס על שמע רק לגבי ברכת יוצר, בגלל שיש בה קדוש, ה ולא שאר ברכות ק"ש, כי הראב"ד מפרש פורס, מלשון פרוסה, חתיכה אחת מכל השלם, ואילו רבינו מפרש פורס מלשון ופרסו השמלה, שהיא שטוחה והצעה, רבינו פיהמ"ש, מגילה, ד, ג, והובא ע"י מורנו הרב יוסף קאפח שם, אות יז. אולם בהלכות תפילה, ט, א, כתב רבינו: "ואחר כך אומר ברכו את ה' המבורך, והן עונים אחריו ברוך ה' המבורך לעולם ועד. ומתחיל ופורס על שמע בקול רם, והן עונין אמן אחר כל ברכה וברכה. והיודע לברך ולקרות קורא עמו, עד שמברך גאל ישראל". הרי שהיודע לברך צריך לומר עם הש"ץ מילה מילה, כדין תפילה, וכך משמע בתשובה רבינו סי' ריט. וכך לכאורה יש סתירה בין דברי רבינו אלו, למה שכתב בפ"ח, הל' ה, בה פתחנו דברינו. ולכן מורנו הרב יוסף קאפח שם אות יז, עמוד קצג, טור ימני כתב: "וברור דלדעת רבינו אף כשאר ברכות ק"ש אין אחד יכול לברך והשאר יענו אמן, ויצאו, אלא רק מי שאינו יודע, וכדלקמן רפ"ט". ועתה אתה שואל על דברי בהלכה יומית מיום א' 19.6.11 שנתפרסמה באתר "נצח ישראל" באודיו, שם לכאורה הוריתי שאפשר לבקי לשמוע ברכות ק"ש מן הש"ץ. אליבא דאמת, כל השומע את דברי ישמע כיצד אמרתי את הדברים בדחילו ורחימו, כי היו לנגד עיני דברי רבינו בתשובה ודברי מארי, שהתייחסתי אליהם בהרחבה באותה הלכה. והעליתי אפשרות שדברי רבינו בפרק ח', הל' ה, הם למצב של דיעבד, כלומר לבקי שלא אמר מילה במילה עם הש"ץ, לדברי רבינו בהל' תפילה, הם מתייחסים לכתחילה, שצריך כל בקי לומר ברכות ק"ש מילה מילה עם הש"ץ. ואמרתי שכדאי פירושי זה כדי ללמד זכות על מי מאתנו שאינם אומרים את ברכות ק"ש מילה במילה עם הש"ץ, שבדיעבד יצאו, ובתפילה לא יצאו גם בדיעבד. ובאמת שבאותה הלכה, בגלל קוצר הזמן, לא התייחסתי לכך שמהרי"ץ בסידורו עץ חיים כתב שברכות יוצר וערבית ש"ץ מוציא אפילו הבקי. והר"ד משרקי בשת"ז שו"ע, או"ח, נט, ד, שלא כדרכו, העתיק דביר הרמ"א שבברכות ק"ש, גם בקי יוצא ידי חובה בשמיעה מן הש"ץ, ובסימן ס"ב, סק"ג, בקרית שמע ראוי שהבקי ישנן בפיו, ומשמע שזהו דין לכתחילה, ואינו מעכב בדיעבד. וה' יצילנו משגיאות.

תאריך: 
16/12/12 ג' טבת התשע"ג
x

Audio Playlist