השביתה בכלל בהלכה אינה מותרת, אלא רק כדי להגיע לבוררות מוסכמת בין הצדדים, ולא שביתה ממושכת, עד שמגיעים להסכם עבודה. שביתה בלימוד תורה יש בה פאן של ביטול תורה, דבר שהוא אסור. ולכן פוסקי ההלכה התחבטו כיצד מחד לאפשר למורים שמלמדים תורה להיאבק על זכויותיהם, ומאידך להימנע מביטול תורה. כשיש ארגון מורים, וכלל המורים שובתים, קיימת אפשרות שהמורים ללימודי קודש ילמדו תורה לא בכיתות אלא בבתי כנסת או בבתי מדרשות. ושהשביתה היא רק של המורים ללימודי קודש, מן הראוי לדעתי, שמורים אלו יקבלו היתר לשבות ממורה הוראה, שיבחן את הדברים במלוא היקפם, ובכל מקרה, רק לשם השגת יעד אחד, הסכמה לברר את תביעותיהם בבוררות מוסכמת.