דילוג לתוכן העיקרי

ישיבה בסוכה בשמיני עצרת ובל תוסיף

שאלה

ברכת שלום טובה וברכה לרב הרצוי לכל אחיו! מדברי מארי על ר' מנוח עמ' תקס"ג - תקס"ד נראה שמסכים שהיושב בסוכה מטעמי נוחות בא"י ביום השמיני לא עובר על בל תוסיף כיון שבעי כוונה לעבור שלא בזמנו ( ע"פ ר"ה כח ע"ב) ומדגיש מארי שכל הוצאת הכלים מן הסוכה היא משום כבוד יו"ט האחרון לכבדו בכלים נאים (ע"פ פיהמ"ש). א"כ מדוע יש צורך לעשות היכר שהסוכה פסולה (פסילתה בחוה"מ לבני א"י בהזזת הסכך/או בהכנסת כלי אוכל לתוכה לבני חו"ל ומן הסתם גם לבני א"י לכתחילה) כשמתכוון לשבת בתוכה (ע"פ דברי ר' יהודאי גאון הובא בר' מנוח עמ' תקסח - "דאי לאו למיתב בה למה לי למפסלה בכלים? ") ישב בתוכהה - ולא יתכוון לאיסור!?! ושמעתי מפי השמועה (ר' חיים גיאת) שמארי התיר ישיבה בסוכה בשמיני בא"י עם נעליים אך בלא נעליים מחזי כאילו הוא מתכוון לשהות בה דרך ישיבה וקבע. ושמעתי ולא אבין - כי מה צורך בכ"ז הרי ס"ס אינו מתכוון להוסיף על המצוות? ומה אם ירצה לשבת מטעמי נוחות בסוכה הכשרה ביום השמיני כיון שהספרים שלו נמצאים שם לעיין בהן ובפרט כשלא פיחת בה מבעו"י וכיום שלא ניכר כ"כ אם יכניס לתוכה כלי מאכל וכדו' האם מותר לו? או דנימא שאע"פ שלא עובר והוי רק כמוסיף ולא מוסיף ממש (כלשון מרן בסי' תרסו וכן דעת המ"ב (שם) שאינו עובר עד שיתכוון להוסיף) מכל מקום הצריכוהו לעשות היכר ואינו רשאי לשבת שם?
בתודה ובכל מילי דטב נהוראי יהב ירושלם

תשובה

מארי חלק על רבינו מנוח, ובסוף דברי רבינו מנוח האריך לחלוק עליו, עיי"ש היטב. והכלל הוא, אכן אינו עובר משום בל תוסיף אלא במתכוון, אך ביום השמיני חששו שנראה כמוסיף, אף שאינו מתכוון. ולכן, הדבר פשוט, שאם האדם רוצה לשבת בליל שמיני עצרת בסוכה, מטעמי נוחות, רשאי הוא, אך עליו לפסול מבעוד יום את הסוכה, כדי שלא ייראה כמוסיף. אולם אם אינו רוצה לשבת בסוכה, אינו חייב לפסלה. ואדרבה, ישיירה בכשרותה, שמא יזדקק לאכול בה סמוך לצאת יום השביעי של הסוכות. אך כבר מן המנחה ולמעלה, יעביר הכלים הנאים מן הסוכה למקום שאמור לשבת בכבוד ובהדר ובשמחת יו"ט בליל שמיני עצרת, ומטעם כבוד יו"ט שמתרגש ובא. והעדות בעניין המנעלים, אינו נהיר גם לי כמו גם לנהוראי, ואם לנהוראי אינו נהיר, כיצד יהא נהיר לי?