לכבוד השה"ט הרב רצון תזכו לשנים רבות ומוע"ט. בבעו מינך כמה בירורי הלכה באמתחתי להרצות מעותיי בפניך דצריכים אנו למודעי, ובדחילו על האריכות:
1. לפי מארי בדין לולב שנסדק אין הכוונה לראשו כמו למרן וכמו שמפרש בי"פ בדעת רבנו (ח,
ג) כעין צורת מזלג. אך למארי הכוונה לסדיקה בשדרה מתחת לעלה הראשון (שם אות ד). ואם הסדק גדול עד כי נראה כשניים (כהימנק) פסול. אבל נסדק ראשו הוי מדין נחלקה התיומת ומדין חסר כל שהוא בד' הטפחים העליונים (כ"כ שם באות ה). ולכאורה יוצאת מכאן חומרה גדולה שהרי רוב הלולבין תיומתן פתוחה במעט למעלה (והבה"ל סי' תרמ"ה בד"ה נסדק הביא דעת "הלבושי שרד" דפוסל אפילו במשהו ע"פ דין עביד כהימנק אבל רבו החולקים עליו).
2. האם דעת רבנו מסכמת לפסיקת מרן בב"י (סי' רפד ע"פ שו"ת הרשב"א וכ"ד הרב פעו"צ ח"א סי' יג דבראש דבריו דייק שא"צ ובסופן נראה כמסכים להב"י) כי אין להפטיר ברכות הפטרה ללא קריאת התורה כלל והאם הא בהא תליא? ואולי תליא בטעמי תיקון קריאת ההפטרה אי נימא שהיא תקנה עצמאית (איתא כן בגאונים) ולא כסוברים שמקורה בעת הסכנה כידוע, שאז לא יוכלו לקרותה בברכותיה.
3. הגרע"י הכריע (יבי"א ח"ג סי' א -
ב) שנט"י בשירותים שיש בו אסלה תיעשה ללא ברכה רק בשעת הדחק ואם המקום מטונף אין ליטול שם גם ללא ברכה. ובחדר אמבטיה שאין שם בית הכסא התיר ללא ברכה בשעת הדחק. אך בח"ו יו"ד סי' כט בא לחלק בין מכשירי מצווה (הפרשת תרו"מ וחלה ושחיטה (ע"פ דברי הרמ"א) ונראה שגם נט"י וכדו') ששרי לעשותן במקום מטונף ללא ברכה לבין מצוות שהן חיוביות כמו לולב ושופר ותפילה וכדו' שאין לעשותן כלל במקום מטונף ומסקנתו להתיר הכל ללא ברכה בשעת הדחק בלבד. מה דעת הרב בזה? ובנטילת ידיים לכתחילה (ללא הברכה) בשירותים? והאם יש מקום לחלק בין פעולות שדורשות מחשבה וכחילוקו של מארי לגבי מצוות הצריכות כוונה לשאינן בדעת רבנו.
4. נשאלתי ביו"ט לגבי הכנסת שקע של מנגל חשמלי/כיריים שמופעלים ע"י שעון שבת והן ידלקו מאוחר יותר ולכאורה מדובר בגרמא (ובמנוחת אהבה ח"ב מחמיר בכל הגרמא שעושה בשבת עצמה). נטיתי להקל גם בגלל שמדובר ביו"ט והכל צורך אכילה וגם בגלל שאפילו בשבת מתיר רבנו פעולה זו (בדיני דליקה) אלא שלא ברור האם דווקא במקום הפסד? והאם בשבת יש מקום להתיר לשיטתנו להכניס לשקע בשבת תקע של מכשיר חשמלי בזמן שזרם החשמל מנותק? וכן לכוון שעון שבת בשבת עצמה כדי שיידלק מאוחר יותר.
5. שאלני תלמיד ספרדי בישיבתנו האם יש מקום להתיר הוספת פרקי תהילים בין ברוך שאמר לישתבח באקראי כגון שהוא מקדים לפסוקי הציבור. עניתיו - דנראה שאין להוסיף ע"פ דברי הגרע"י ביבי"א בח"ו סי' ה שהכריע שם כדעת הסוברים שלא. ושם יישב מה שנהגו להוסיף בין ברוך שאמר לישתבח (שירת הים ומזמורים רבים בשבתות למנהג אשכנז). וגם מלשון רבנו (ז, יב) עולה שחז"ל תקנו אמירתן והברכה לפני ואחרי (ודלא כפר"ח שסבר שנתקנה על ברכותיה ע"י הגאונים) והוו דלא להוסיף עליה. וכ"נ מדברי מארי שם (אות לג - לד). מה דעת הרב לגבי הוספת מזמורים נוספים מתהילות דוד?
6. בתוכנית טמבלויזיונית שמה "יצאת צדיק" מעמידים במבחן במצלמה נסתרת אנשי מקצוע הבאים לתקן ולשפץ "תקלה" מדומה שפתרונה על נקל, והם נבחנים: האם יגלו לבעלים שאין כאן בית מיחוש לתקלה וייקחו סכום קטן או שמא ירמו וינצלו את חוסר בקיאותו של הבעלים וייקחו הרבה מעבר למגיע להם. מי ש"יצא צדיק" זכור לברכה, ושגשוגו במקצועו כמעט מובטח. ומי שנמצא רשע לאחר שישכור את שירותי עורך דינו בטצדקי מרובים, יצטרך ככה"נ למצוא לו מקור מחייה אחר. שאלתי - האם באמת מותר לפרסם את שמו ומקום עבודתו שהרי חרף ההרתעה נגד הרמאים "לשבור זרוע רשע" ו"למען ישמעו וייראו", כמעט ולא שבקת לרמאי דרך התשובה לתקן שמו (ואפילו לטבח שמכר טריפה יש דרך תשובה - מאכ"א ח, ט).
7. יש קיסמים לשיניים עבים יותר מדי. האם מותר לשבור הקיסם לשניים לאורכו ובכך לעשותו דק יותר. דלכאורה נראה שהוי מתקן מנא ואיסור תורה (יא, ז) ועושה מכלי אחד (הקיסם) כלי נוסף (קיסם חדש). או דנימא שאין כוונתו לעשות כלי חדש ושם קיסם נשאר עליו גם לאחר היותו דק יותר. בברכת מילי דמיטב ושנזכה לעלות לרגל ולראות חיבת המקום עלינו נהוראי יהב ירושלם