רכילות

שאלה: 

כבוד הרב שלום, אשמח אם הרב יוכל לעזור בנוגע למספר שאלות בעניין רכילות. למיטב ידיעתי ההגדרה היא שמישהו מספר לשומע דבר תמים עליו (שהוא אמת) ששמע ממישהו אחר, אבל סיפור המידע הזה עלול לגרום לסכסוך ושנאה בין הצדדים. לדוגמא: אדם א' קנה מכונית. אדם ב' ניגש אל אדם א' ואומר לו שהבין מאדם ג' שהוא קנה מכונית. ועכשיו לשאלות:
א. אם אדם מספר דבר תמים כיצד זה יכול לגרום לסכסוך ושנאה בין הצדדים?
ב. בדוגמא הנ"ל אנחנו אומרים שרכילות זה כאשר השומע הופך להיות אח"כ מספר. ומה עם השומע לא הופך להיות מספר? למשל: אדם ב' מספר לאדם ג' על כך שאדם א' קנה מכונית (ואדם ב' שומר את המידע הזה לעצמו ולא מעביר הלאה) - האם זה גם נחשב רכילות?
ג. אם רכילות זה כאשר יש סיכוי שלמרות שהדבר תמים הוא יסכסך בין הצדדים - הרי שכל דבר שמספרים נכלל בהגדרה הזאת ויכול איכשהו לגרום לסכסוך. האם אסור לאדם לספר כלום על אנשים אחרים? איך אפשר לדעת מה לספר ומה לא?
תודה מראש כבוד הרב ובברכת שנה טובה ומתוקה, תומר

תשובה: 

איסור רכילות הוא כשאדם מרכל, כלומר מספר על פלוני, דברי אמת, גם אם אין תכנם רע, וגם אם אין עתידים לריב כתוצאה מסיפורו. כי יהודי צריך לדבר רק דברי תורה, או דברי חולין נצרכים, ולא מעבר לזה. הדבר פשוט, שאם יש בדברים תוכן רע, שהאיסור חמור יותר מדין לשון הרע, שאז אסור גם לשומע לשמוע, או גם דברי אמת, שיש בהם פוטנציאל של ריב ומדון, בגלל קנאה ושנאה, שיש בין בני האדם שעליהם מדובר, שבוודאי שאסור לרכל רכילות כזו ואסור לשמעם או לקבלם.

תאריך: 
21/09/12 ה' תשרי התשע"ג
x

Audio Playlist