לענ"ד - כן. כך נהגו בעבר בימי התנאים לקבור במערות, בכוכבים, גם כוך על גבי כוך. וכוך ליד כוך. ולענ"ד, לא ירחק היום ונשוב לקבור את המתים במערכות בתוככי ההרים, כי הקבורה המרבחית על פני האדמה, חסרונות רבים לה, היא מכלה יותר ויותר מרחבים בארץ הקודש, שבלאו הכי היא קטנה. זאת ועוד, הגשמים גורמים במהלך הזמן שהעצמות הקבורים באדמה רכה, נעים ונסחפים ומתערבבים, מה שאין כן בקבורה במערות בתוך כוכים. הכוכים הם אבניים, והעצמות מונחות שם, בקבורה יציבה ומוגנת. בקבורה בקומות יש הפרדה בין קבר לקבר, כנדרש בכלה, מינימום ששה טפחים, ויש שכבת בטון בין קבר לקבר, וחיבור של כל קבר לקרקע עולם, כפי דרישתם של פוסקי הלכה מסוימים, הדורשים את הפסוק "ואל עפר תשוב", שכאילו יש חובה שיהיה מגע בין גופת הנפטר לקרקע העולם. הרב אלישיב זצ"ל מתיר מבחינה עקרונית קבורה בקומות, אבל בפועל הוא אסר לכתחילה, כדי שיהיו זהירים שלא לשנות מן המנהגים הנוהגים, במיוחד במנהגי הקבורה, ולכן אני מחרה ומחזיק אחריו, ואומר, כיוון שבאמת קרקע א"י מתכלה בקבורה המרחבית, והואיל והקבורה המרחבית היא פחות יציבה ופחות מוגנת לגופות, יש לעודד שיחזרו לקבור רק בבטן האדמה בתוככי ההרים, במערכות, בכוכים. אמת, שבימינו, נוסף עוד שיקול: פקידת הקברים, שבעבר היא לא היתה קיימת, ובימינו פוקדים את הקברים חדשים לבקרים, ויש המטפחים אותם. אבל גם לצורך זה שהתחדש בימינו, נתנו במענה בקבורה קומית, ויש מעליות, ונגישות לכל קבר. ואם יקברו בכוכים בבטן ההרים, אפשר גם להתקין סולמות למעוניינים להתייחד עם קבר מסוים ובקרבתו.