הרמב"ם ואריסטו

שאלה: 

שלום רב!
ידוע לכל שרבינו שאב רבות מכתביו של הפילוסוף אריסטו והעריכו עד מאוד (כמו כל המלומדים בימי הביניים), אך במאות האחרונות התברר שרוב רובם של דברי אריסטו הם טעיות! ואפילו בדברים שהיה אפשר לדעת בזמנם הוא טעה.. והשאלה היא איך היה רבינו מתייחס אליו, אם היה חי בזמננו, רצוני לומר איך אנו ההולכים לאורו של הרמב"ם אמורים להתייחס לקטעים אלו בספריו? והאם לא יותר הגיוני שנלך ב'שיטתו' של רבינו וננסה להתאים את התורה לשכל כמו שהוא עשה בזמנו, רק עם חכמי זמננו (כי וודאי שכך היה עושה רבינו לו היה חי כיום)?
2. במשנה אהלות מונים חכמים רמ"ח איברים באדם, שההגדרה של איבר זה שיש בו עצם, בשר וגיד (חולין קב:).
א. לפי הגדרת חז"ל שאיבר היינו שיש בו עצם יש רק ר"ו איברים (עצמות).
ב. אין הבדל בין אישה לגבר. (ודלא כמו שאומרים רמ"ח לאיש ורנ"ב לאישה).
ג. לפי זה הלב, המח וכו' שאין בהם עצם לא נכללים מכלל הרמ"ח איברים. האם אפשר לתרץ את הסתירות האלו או שיכול להיות שחכמים טעו במניין האיברים?
תודה

תשובה: 

1. רבינו היה איש האמת והוא קיבל את האמת ממי שאמרה. הוא הסכים עם אריסטו, במה שהסכים וחלק עליו בעוז ובתקיפות, כמו בחידוש העולם. ואין ספק אילו רבינו היה חי בימינו, היה מתאם השקפתו לפי תוצאות המדע של ימינו. ובכלל, שיטת אריסטו אומצה ע"י הרמב"ם לא בגלל מסקנותיה, אלא בגלל החשיבה.
2.
א. ייתכן הבדל בין המסקנה המדעית המעודכנת עד להיום, לבין מה שהיה ידוע אז, בימי חז"ל.
ב. אם נצא מתוך הנחה שדברי חז"ל לא סותרים את המסקנה המדעית של ימינו, נצטרך להתחקות אחרי הגדר ונחז"ל, למה הם קראו איבר. ועיין בדברי תפארת ישראל על המשנה, אהלות, פרק א.

תאריך: 
04/07/12 י"ד תמוז התשע"ב
x

Audio Playlist