דילוג לתוכן העיקרי

מנחה - ערבית

שאלה

שלום לכבוד הרב,
בגמרא מסכת ברכת כ"ו ו - כ"ז מוזכרות דעתו של ר' יהודה ושל רבנן, בנוגע לחלוקת שעות היום לערב ויום. ר' יהודה סובר שניתן להתפלל מנחה עד זמן פלג המנחה ואילו רבנן עד הערב. כאשר מתפללים מנחה סמוך לשקיעה ואחריה מיד תפילת ערבית האם אין זה סותר שמצד אחר הולכים לפי שיטת ר' יהודה ומצד שני הולכים גם לפי שיטת רבנן, כלומר, שמתפללים מנחה לפי שיטת רבנן ותפילת ערבית לפי ר' יהודה? אשמח אם כבודו יבאר לי עניין זה, מה דעת רבנו וכיצד תפילת ערב שבת לאור היום שהייתה נהוגה בתימן מסתדרת עם זה?
תודה מראש

תשובה

עיין בדברי מורנו הרב יוסף קאפח על דברי רבינו, תפילה, ג, ד, אות ט, שלפי רבינו רשאי אדם להתפלל מנחה עד שתשקע החמה (צאת הכוכבים), ואין לחשוש לתרי דסתרי. הרי כתב רבינו, שם, הלכה ה, שרשאי אדם להקריב את תפילת ערבית קודם שתשקע החמה. ועיי"ש דברי מורנו הרב יוסף קאפח, אות טז, שבגלל שתפילת ערבית רשות, הרשו חכמים להקדימה. וכך יוצא שפעמים התפללו מנחה אחרי השקיעה, קודם צאת הכוכבים, כי עדיין זהו זמנה, ופעמים שהקדימו ערבית לצאת צאה"כ, כי מותר להקדימה. והעיר מורנו הרב יוסף קאפח, שם, אות ט, "וכך נהגו אבותינו ביום חול מתפללין מנחה עד הערב, ובליל שבתות וימים טובים מקדימים תפילת ערבית עם דמדומי חמה, ופעמים גם בימות הקיץ הארוכים מקדימים תפילת ערבית".