מדיני התפילה
לכבוד כבוד תורתו
1) אני מתפלל בישיבה במניין אשכנזי איטי יוצא שאני מסיים את פסוקי דזמרה לפני החזן ואני עוצר בישתבח (לא אמרתי עדיין ישתבח) האם בזמן זה אני יכול ללמוד באמצע למשל משנה או שתיים מקרא אחד תרגום?
2) בתפילת שמונה עשרה אני מסיים מוקדם יותר מכולם, הרוב מאריכים בתפילה ואילו אני לא - כמונה שטרות, האם אני יכול לעמוד במקומי ולא לזוז אבל ללמוד בזמן זה?
3) אצלינו יש מוהל המתפלל איתנו וכמעט כל יום יש לו ברית שהוא המוהל בה, ולכן לא נופלים אפיים, לפי שיטת הרמב"ם מעטים הימים שלא נופלים אפיים ולא מוזכר שם אם יש חתן או אבי בן או מוהל שלא נופלים אפיים א) האם לשיטת הרמב"ם נופלים אפיים במקום שיש חתן או אבי הבן או מוהל וכ'?
ב) האם אני כשאני מתפלל בישיבה במקרה כזה, צריך ליפול אפיים או לא?
4) במעריב בסוף השכיבנו - בנוסח הקדום, אני עונה לעצמי אמן? "המולך בכבודו חי וקיים תמיד ימלוך לעולם ועד - אמן"?
5) האם בסוף ישתבח אני עונה בסוף ברכתי אמן?
בתודה רבה יוסי לוי
1. אם באמת אתה מתפלל, לא במרוצה, אלא בנחת, כמרצה מעות, ואם אין לך מניין אחר, שמתפללים לא במרוצה, ולא באיטיות יתירה, ומאחר ואצל האשכנזים כל אחד מתפלל לעצמו, והש"ץ רק מנחה בתחילה וסוף, הנך רשאי לעיין בלחש, בין ישתבח לקדיש. לא לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום.
2. כן.
3.
א. לפי רבינו, רק בימים שמנה אין נופלים על פניהם, בשאר הימים נופלים על פניהם, גם בבית אבלים. גם בבית בחים, גם כשיש מוהל בביהכ"נ וכיו"ב.
ב. לא ליפול על פניך, אבל אתה יכול לומר תחנונים בלחש בלי שירגישו.
4. לפי רבינו, ברכות, א, טז - יח, יש לענות אמן אחר המולך, כי מדובר בסוף ברכות אחרונות (שתיים שאחרי ק"ש) שקדמו להן ברכות ראשונות.
5. לפי רבינו, הנ"ל, אין לענות אמן אחר ישתבח, כי ברכה אחת אחרונה, אחרי זמירות, ולא אחר ברכות אחרונות.